ספק טומאה

ישר כח על התגובה
לא הבנתי מספיק למה כששזה ודאי טומאה זו לא אמירה על הציבור?
בין בספק בין בודאי לא יעברו שם רבים ואם יעברו ייטמאו

בוודאי טומאה מדובר על שאלה לגבי כל אחד שעבר שם, והתשובה שהוא נטמא. בספק טומאה יש שאלה מעיקרא האם לעבור שם או לא, כלומר השאלה היא מה הסטטוס של המקום. והתשובה הזאת נוגעת לציבור ולמקום הציבורי.

לא הבנתי את ההצעה (בלשון אולי) לגבי ציבור. טומאה קשורה למוות וציבור לא מת כלומר לא מייצר טומאה לכן ציבור לא מקבל טומאה? כלומר ההצעה היא שרק מי שיכול לייצר את הטומאה נפגע מקירבה אליה? מדוע לפי זה כלים מקבלים טומאה?

היכולת לייצר טומאה היא סימן ולא סיבה. בציבור לא שייכת טומאה (לא שייך בו מוות כי במהותו הוא חי). כלי או מזון אינו מת אבל גם לא חי. כלומר זה שאינו מייצר טומאה זה לא מפני שהוא חי אלא מפני שאינו אדם.

תודה! שאלת המשך ברשותך – ציבור לא מת זאת טענה כללית על ציבורים או דווקא לישראל. אם נניח שכל צאצאי הגרגשי מתו האם הציבור הגרגשי מת או שהציבור המופשט בתוקפו עומד ורק אין לו פרטים להתגשם בהם. ביהודים אולי גר יכול להיות היהודי הראשון כמו אברהם או אדם וזה בפשטות סימן שהציבור היהודי שורד גם היעלמות של כל הפרטים.

לדעתי זה בכל ציבור. אמנם רק בישראל יש הבטחה נצח ישראל לא ישקר, ושאר ציבורים אולי יכלו מן העולם. אבל נדמה לי שזה לא חילוק רלוונטי. לכן גם קהילה נחשבת כציבור לכמה דברים, למרות שקהילה יכולה להיכחד.
אני לא חושב שאם היהדות תיכחד ייתכן גר שימשיך אותה.

אני מקווה שאני לא מבקש יותר מידי בקשות ובצפיפות גדולה מידי, ובכ"מ זאת תהיה האחרונה. אפשר קצת הסבר למחשבה על גר שלא יכול להמשיך יהדות שנכחדה?
א' האם הכוונה שהוא לא יוכל בכלל להיות יהודי (כלומר להתחייב במצוות) או שהוא יהיה אמנם יהודי אבל בעצם פתח קולקטיב חדש?
ב' (נראה שאת זה ציפית שאבין לבד, אבל לא הצלחתי) את כוונתך שציבור לא מת זה בכל ציבור אני מבין שהקולקטיב שהגיח בזמן פלוני נשאר קיים גם בלי פרטים, וא"כ מדוע גר לא יכול להמשיך?

אמנם בני דודנו המתמטיקאים מתייחסים לקבוצה ריקה כקבוצה, אבל אין עם בלי פרטים שמרכיבים אותו. ברגע שהפרטים נכחדו אין יותר עם. הטענה שציבור לא מת אינה מטפיזית טהורה, כלומר שרוח העם לא תלויה בכלל בפרטים וקיימת בשמי שמיא (הגליאניות), אלא שגם אם הפרטים התחלפו (לא נכחדו) זה עדיין אותו עם.

אגב, אם כל היהודים נכחדו אין מי שיגייר אותו, אז גם אין גרות. אמנם ייתכן שהקב"ה יגיירו ויכריז שהוא ממשיך את עם ישראל במובן כלשהו. קטונתי.

מבין. תודה רבה

בספק טומאה ברשות היחיד בכלל יש לשאול מה הדמיון בין טומאת סוטה שמקום הסתר הוא הכרחי בשביל ביצוע זממה, ולכן אף במקום סתר שאינו מוגדר כרשות היחיד לגבי שבת למשל אלא כמקום פטור לדוגמא בבקעה גם כן נחשיבו כרשות היחיד לגבי טומאה. נמצא שחזל הבינו שיש כאן גזירת הכתוב מיוחדת לגבי טומאה, השאלה האם זה שרשות הרבים בטומאה הוא לקולא הוא חידוש או שמא רשות היחיד הוא החידוש וזה תלוי בפלוגתת הרבמם והרשבא כפי המבואר בהרחבא בשב שמעתתא.

תם, התכוונת לומר שאם רה"י היא החידוש אז לא צריך לפלפל בהסברים לדין ברה"ר? אבל הרי לפניך שהביאו לימוד גם לרה"י (מסוטה) וגם לרה"ר (מטומאה בציבור). ז"א שגם אם למשל ספק טומאה טמא הוא החידוש, ומסברא חיצונה היינו אומרים כל ספק טומאה טהור, אז אחרי שיש פסוק שטמא (בסוטה) היינו אמורים לעשות בנין אב רחב לכל ספק טומאה (ופירכא זה רה"י זה רה"ר לא הייתה אפילו פירכא כל דהו), אלא שיש לימוד נגדי מציבור (שאולי פועל כמו פירכא על הלימוד מסוטה). איך אתה מבין את הצורך בשני הלימודים?

בזה גופא האריכו טובא בש"ש שם ועוד אחרונים.

רק הערה: השימוש בציטוט "נצח ישראל לא ישקר"הוא לדעתי שגוי בהקשר הזה. כי בפסוק הכוונה לאלוהים שהוא "נצח ישראל" להבדיל מבן אדם שאינו "נצח" וודאי לא שייך לומר עליו שלא ישקר ולא ינחם. וכפי שממשיך הפסוק "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם"

אכן. זו רק שיגרא דלישנא.