ספק
הכל מוטל בספק חוץ מהיכולת להטיל ספק למה זה ודאי אולי גם זה ספק?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
מה לגבי כך שלא ניתן לגזור מהלוגיקה שום טענת עובדה
אם כך ההנחה שניתן להטיל בהכל ספק
גם בה ניתן להטיל ספק.
היא לחלוטין לא הנחה לוגית אלא אפסטימולוגית
לא הבנתי
ההנחה שניתן להטיל ספק בכל דבר שקיים היא לא טענה לוגית, אלא טענה אפיסטימית.
האם אותו דבר קיים או שלא. הטלת ספק לא משנה את מציאות הדברים בעולם.
כמו כן, הטלת ספק בטיעונים גם היא לא טענה לוגית, כי במידה והטיעון תקף אז הוא תקף ובמידה ולא אז לא. אלא אם כן אתה מטיל ספק על עצם הלוגיקה.
מה שנותר זה להטיל ספק בהנחות עצמם על המצב עניינים בעולם, אבל כפי שהזכרתי לרוב ההנחות הם אפיסטימיות. אז מתודה של הטלת ספק גם היא יכולה להיות מוטלת בספק. ז"א ההנחה שניתן להטיל ספק בכל גם היא מוטלת בספק וכורתת את הענף שלה.
—
האם הרב מסכים?
ממש לא.
מדוע? לגבי איזה הנחה
הסברתי את טענתי ולא ראיתי אצלך שום טיעון נגד.
ראשית אני לא השואל המקורי.
שנית, רשמת לו בתשובה שלא ניתן להטיל ספק בהטלת ספק כי היכולת להטיל ספק בכל דבר היא טענה לוגית, וככזו אין להטיל בה ספק. ספיקות מטילים בטענות עובדה.
אך כפי שאמרתי לך היכולת הזאת אולי לוגית, אבל ההנחה בדבר הנכונות שלה היא כבר אפיסטמית.
לא רואה איך מה שכתבת גורם לך לחלוטין לא להסכים עם דבריי.
לא ברור שמטילים ספק רק בטענות עובדה. בכל אופן, לא זו הנחתי. טענתי היא שאין להטיל ספק בטענות לוגיות, כמו חוק הסתירה או חוקי דה מורגן. אבל לצורך הדיון אאמץ את הניסוח שלך שמטילים ספק רק בטענות עובדה.
הטענה שאפשר להטיל ספק בכל טענה (נניח עובדתית), היא עצמה אינה טענה עובדתית. זה רק אומר שכל מה שאינו הכרחי לוגית אינו ודאי. הטענה הזאת עצמה אינה עובדתית אלא לוגית ולכן יש מקום לומר שאין להטיל בה ספק. זה בטח לא סותר את הטענה שניתן להטיל ספק בכל טענה עובדתית.
בוודאי שניתן להטיל ספק בכל טענה עובדתית, השאלה היא האם הטלת הספק הזאת היא בעלת משמעות אפיסטמית, כאן נראה שאתה מקבל את דבריי.
אני לא חושב שהכל מוטל בספק פעם כן חשבתי אלא יותר רציתי לברר את הכלל. ניסוח יותר מדויק היה מדוע "אין ספק ביכול להטיל ספק". לשאלתי ה1. מדוע אי אפשר להטיל ספק בטענה לוגית וכן בטענת עובדה האם זה סתם כלל שרירותי שמישהו קבע או שיש הגיון בין הדברים?
ושאלה 2. אחרי ששני אנשים לצורך הדיון מקבלים את חוקי הלוגיקה אז נוצר מצב שאם ככה אז ככה ואם ככה אז ככה. אבל חוקי הלוגיקה עצמם הם שרירותיים ואין שום מוחלטות שהם נכונים. זה בעצם לא שונה מאמונה עיוורת לדעתי, המוחלטות קיימת רק במסקנות הלוגיות אחרי שקיבלנו את כללי ההיגיון. ושאלה 3. כשאומרים בדיבייטים במצב כזה חובת ההוכחה עליך ובמצב כזה עליי, האם גם זה כלל שרירותי שמישהו קבע?
יש מצב בטעות שעניתי לעצמי על שאלה 1 עם שאלה 2? בכל מקרה אשמח לתשובה על 2 ו3 ואם צריך גם על 1
איני רואה לאן הדיון הזה הולך. הסברתי מה שהיה לי להסביר. מיציתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer