סתירה או עמדה הגיונית

במאמרו " שטחים " של ישעיהו ליבוביץ משנת 1968 , טוען ליבוביץ שמי שמדמיין שאם ניסוג מהשטחים נקבל שלום או ביטחון טועה  כי ההיסטוריה מוכיחה ( מנטליות של קו מזינו כילשונו )  ששום אבטחת גבול לא עוזרת .  ולא יכול להיות שלום אמת בשום שלב , כי הסיכסוך לא פתיר וכו . מצד שני באותה נשימה הוא אומר ששילטון על אוכלוסיה זרה זה דבר רע ( "הכיבוש משחית"כלשונו ) ולכן ישראל חייבת לסגת מהשטחים . מה שקשה לי עם זה וגורם לי לחשוב שזה סתירה . היא העובדה שבהתנתקות או אוסלו , התומכים הסבירו שזה יביא שלום וכו , כלומר אף אחד לא העלה על דעתו לומר שזה דבר שבהכרח יביא פחות ביטחון , לא יביא שלום , ועדיין צריך לעשות את זה . הרעיון היה לקרב את השלום . לעומת זו ליבוביץ מודע לזה שיהיו השלכות ביטחוניות קשות ועדיין תומך בנסיגה  . זו עמדה שפויה ?