עבדים זה מוסרי?

למה בעצם עבדות היא לא מוסרית? חלק מהחירות של אדם והבעלות שלו על עצמו היא זכותו למכור את עצמו, וגם אם לא מוכר ממש את הגוף אז יש כאן קניין פירות.
הסבר אפשרי הוא שיש בעיה מהותית במצב הזה שאדם אחד משועבד לאדם אחר – זה כמו שאדם מתאבד, אדם בלי חירות לפעול לפי רצונו ובלי בעלות על התוצרים של עצמו הוא דומה לרובוט וכאילו תלשו ממנו את החלק המהותי שבאדם. וכמו שאנחנו לא מרשים לאדם להתאבד וזאת בעינינו עבירה מוסרית כך גם לא מרשים לו להתאבד מבחינה חירותית.
האם הרב יוכל להנהיר את הבעיה שהוא רואה בעבדות? או שאין מה להסביר וזה עניין מוסרי יסודי שאין לו הסברים מתחת?

אפשר לטעון כל מיני טענות צדדיות, לדוגמה –
1. בעיה ממונית-חוזית: אין אפשרות למכור דבר כזה של שעבוד עתידי לציית לכל משימה ושתוצרי העבודה ״שייכים ישירות״ לאדון.
2. פטרונות: זאת החלטה בלתי הפיכה ואנחנו חוששים שאנשים שמוכרים את עצמם לעבדות יקבלו אותה בפזיזות ולכן מגנים עליהם ומונעים את ההחלטה הזאת, למרות שיש מצבים שבהם ההחלטה כן לגיטימית.
3. סיאוב חברתי: חברה שמחזיקה עבדים נוטה להסתאב ולהתדרדר מבחינה מוסרית ולכן כחברה אנחנו מחליטים למנוע את זה. אולי לא כל החברה אלא רק בעלי העבדים אנחנו חוששים שהם יסתאבו או יפעלו בקהות חושים ואכזריות. אפשר להוסיף כאן גם פגיעה בערך האדם – כאשר אדם נתפס כרכוש אז זה יגרום בכלל החברה לפגיעה בערך החיים ולפגיעה כללית בכבוד האדם, וזאת בעיה אפילו אם אין השפעה על ההתנהגות.

אבל התחושה היא כמובן שכל אלה תירוצים צדדיים

והמדע אני סומך עליו בגלל ניסויים אמפיריים. איזה ניסוי מוכיח שלא טוב עבדים? אני חושב שאין, לכן על קוונטים מסכימים ועל זה לא.
אמרת שעוד מעט גם אולי אנשים כולם יחשבו על ההתעללות בבעלי חיים שהיא לא שווה את הבשר. נניח שזה ככה, אז אתה טוען שהמוסר תמיד יתקדם לכיוון הרחמנות? למה? איך אתה יודע? האם לא יכול להיות שנגלה במדעי המוסר שלנו עוד הרבה זמן שעבדות זה בעצם בסדר? שוב, זה מדע שאין בו לא הוכחות, לא ניסוי, לא תגליות, זה כלל לא דומה לקוונטים.

אתה מניח שיש הבדל מהותי בין מדע למוסר משום שהמדע מבוסס על ניסויים אמפיריים, אך זו טעות. ראשית, ההסתמכות על ניסוי היא עצמה הנחה של התבונה שיכולה להיות שגויה. בעבר לא חשבו שהניסוי הוא הכרחי, אז כולם אז טעו?
מעבר לזה, לדעתי, אין הבדל עקרוני בין מדע לערכים, פרט לכך שבמדע יש לנו אפשרות לקבל פידבק אמפירי מן העולם, ובתחומים אחרים אין לנו. מוסר ומדע הם בעצם אותו דבר, רק שהתצפית המוסרית לא נעשית באמצעות החושים הפיזיים אלא "בעיני השכל", ולכן טענות מוסריות אינן ניתנות להפרכה אמפירית מול עובדות בעולם. מעבר לכך, אל תשכח שגם המדע עצמו מבוסס על הנחות א-פריוריות (כמו עקרון הסיבתיות או האינדוקציה) שלא ניתן לאשר או להוכיח אותן תצפיתית. העובדה שהמדע מתקדם ומצליח, נותנת לנו פידבק על כך שכלי החשיבה וההכללה (האינטואיציה) שלנו אמינים, ולכן זה אך טבעי להסיק שניתן לתת בהם אמון גם בתחום הערכי, גם אם שם איננו יכולים לקבל אישור במעבדה. אמפיריות פשוט אינה תנאי הכרחי לאמיתיות.

לגבי טענתך שעל קוונטים כולם מסכימים ועל מוסר לא – זה עובדתית לא נכון. הערכים המוסריים מוסכמים כמעט על 100% מהאוכלוסייה; אין כמעט ויכוחים על עקרונות הליבה, והמחלוקות מתמקדות כמעט תמיד רק באופן היישום שלהם בסיטואציות ספציפיות. גם בפיזיקה ובמדע יש מחלוקות, וזה לא אומר שאין שם אמת אובייקטיבית אלא שפשוט אחד צודק והשני טועה. עצם העובדה שאתה מסוגל לנהל איתי (או עם אחרים) ויכוח מוסרי, מוכיחה ששנינו מניחים שיש אמת מוסרית אחת נכונה שעליה אנו מתווכחים. מעבר לזה, מה אכפת לי אם כולם מסכימים? בעבר לא הסכימו. גם כיום כולם מסכימים שעבדות היא רעה.

באשר לשאלתך האם מוסר תמיד יתקדם לכיוון רחמנות והאם ייתכן שנגלה בעתיד שעבדות היא בעצם בסדר: עקרונית תמיד יכול להיות שנשנה את דעתנו, אבל אני בספק רב מאוד. ההיסטוריה מלמדת אותנו שלשינויים במוסר יש כיוון ומגמה מובהקים. לדוגמה, במפגש בין תרבות אירופית לתרבות של אוכלי אדם, לא תראה את המערביים מאמצים את נוהג הקניבליזם, אלא השבט יפסיק לאכול בני אדם. התהליך הזה מראה שאנחנו מתקדמים ומתקרבים לאמת מוסרית אובייקטיבית. העובדות המוסריות אינן משתנות כלל, אלא שאנו מפתחים את ה"מיקרוסקופ הרוחני" שלנו ופשוט נהיים אנשי מדע טובים יותר שמבחינים באותן עובדות אתיות ביתר בהירות. לכן איני מכיר שום דוגמה היסטורית שבה משהו שנחשב לעוול מוסרי מובהק הפך לפתע לערך חיובי, ואני לא רואה סיבה שנחזור להצדיק עבדות.