עיסוק במקראות לעומת הגישה שלך

שו"תעיסוק במקראות לעומת הגישה שלך
ג'יגליפאף שאל לפני שנה 1

אני מאד מתחבר לגישה השכלתנית. היא מסתדרת לי עם אמונה בבורא עולם (האל), ועם כך שלא מדובר באל דאיסטי (קפיצה לוגית די פשוטה והכרחית). 
 
אבל שמגיעים לאמונה דוקא בדת היהודית, איני מבין את גישתך. במיוחד בתור אדם שהצהיר שהשכל הוא מעל הכל. 
 
אני אדגים – 
 
ברור הרי שיש לא מעט קושיות על סתירות מהותיות בתורה. בנביאים ובכתובים המצב אפילו רק מחמיר. פה אני מניח ששנינו מסכימים. 
השכל שלי זועק, שעד שלא יוכח אחרת, העדיפות היא לטענה שמדובר במספר מקורות, ולא בדבר ה'. 
 
ששואלים אותך לגבי זה אתה כותב "אין לי עניין/עסק במקראות" (כפרפרזה על "אין לי עניין בנסתרות"). אתה טוען שכמעט הכל ניתן בנבואה ושאי אפשר באמת להסביר את זה. 
 
אז מצד אחד ראיתי שהפנית קוראים ששאלו אותך שאלה לגבי מקרא, לרבנים כמו הרב בזק וסמט. קרי הם סוג של "מקור אמין" למצוא תשובות טובות. 
 
מצד שני, לא מזמן ראיתי מישהו שסיכם את תפיסתך פה באתר (בהתבסס על השיחה עם שמול רוזנר) , אחד מסעיפים אליו הסכמת, הלך כך : 
אין עניין בווארטים מקוריים על תנ”ך כיון שכל אחד עושה שם מה שבא לו. 
 
אז מצד אחד השכל מעל הכל, מצד שני, אם יש סתירות אין להם פתרון אמיתי, ואם יש למישהו סוג של ניסיון, אז לא צריך לקחת אותו ברצינות כי הדברים במקראות הן דברי נבואה נשגבים. 
 
זה לא כ'כ נראה ומרגיש כמו גישה של מישהו שעבורו השכל מעל הכל. יותר נראה כמו מישהו שאוטם את פיו אוזניו ועיניו. 
 
ובקיצור, אני מבולבל, כי בנושא של האמונה באל והקפיצה לאל אכפתי, אתה בכיוון נכון, ואז הכל נהיה עמום יותר. האם תוכל לעשות סדר? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

אין לי עסק במקראות כי זה לא חשוב ולא מעניין. עצם פרשנות המקרא לא מלמדת מאומה ולכן איני עוסק בה. ולגבי הסתירות, יכולים להיות יישובים, ויכול להיות שהם אכן שרשור של כמה מקורות. אז מה? הארכתי בזה בספר השני בטרילוגיה.

השאר תגובה

Back to top button