על הראיה הקוסמולוגית ועוד
שלום הרב,
קודם כל אני מודה לך על המחברות, על הפוסטים ועל השו"ת. אני לא יודע לומר בדיוק במה הם עזרו לי, אבל נראה לי שהם עוררו אותי לחשיבה מרובה. בתור אחד שבא עם תיאולוגיה 'שמנה' בהרבה מזו שמציג הרב (הרב קוק, חסידות), הטיעונים שקראתי חייבו אותי לחשוב שוב, כך שגם אמונות שנשארתי איתן (ולא נשארתי עם כולן, לפחות נכון לעכשיו) נוסחו מחדש ע"מ שתהיה הצדקה להאמין בהם.
לתחושתי מדובר בתהליך חיובי. לא מעט ממנו בזכותך, ועל כך תודתי.
1. כתבת במחברת השנייה שאין הכרח לומר שעקרון הסיבתיות מתקיים גם בלי זמן. על מה מבוססת ההנחה הזו? יש דוגמאות כלשהן לסיבה ומסובב שאין ביניהן יחס של מוקדם ומאוחר?
2. האם, לדעתך, יש סיבות טובות לקבל את הזוהר ואת הקבלה בכלל? מה בעיניך המעמד של הז׳אנר הזה בכלל?
לא הצלחתי למצוא התייחסות ישירה שלך לנושא (כלומר, למה כן/לא).
תודה רהה
- לא זוכר ציטוט כזה. מה שטענתי לפי זכרוני הוא שעקרו ןהסיבתיות לא זוקק זמן. ברור שאין לנו דוגמאות כאלה כי אנחנו חיים בעולם עם זמן. לא יכולות להיות לנו דוגמאות כאלה.
2. יש לו משמעות כאינטואיציות רוחניות מעניינות. ספק רב בעיניי עד כמה היסודות שם אכן נמסרו מהקב"ה מתיישהו.
אם יורשה לי, אנקדוטה מדברי קאנט עצמו ובה דוגמה פשוטה לקשר סיבתי שאינו "זוקק" זמן:
עמנואל אומר שכאשר נניח כדור כבד (משקולת) על כרית, השקע שייווצר תחתיו יתרחש באופן סימולטני להנחת הכדור.
דוגמה אחרת: קטר המושך את קרונות הרכבת.
עניתי ומשום מה לא מופיע כאן. זו כבר טענה עתיקה מימי היוונים, שבד"כ היחס בין סיבה למסובב הוא סימולטני (אגב, גם בפיזיקה של ימינו מתנגדים לגישה של "פעולה ממרחק", כלומר לסיבתיות לא סימולטנית).
אבל הדיון כאן אינו בשאלה האם הסיבה צריכה להיות קודמת למסובב ועד כמה, אלא האם תיתכן או האם הכרחית סיבתיות בעולם שבו אין ציר זמן. זו לא אותה שאלה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer