על מוסר ועדות
שלום וברכה כבוד הרב.
במחברות בענייני אמונה יצרת שרשרת לוגית מפותלת שבסופה קיימת הוכחה לנכונותה של היהדות.
כחלק מהסבירות להתגלות של הקב"ה ונתינת התורה, כתבת שהגיוני להניח שאכן הייתה התגלות שכן הקב"ה מן הסתם מוסרי (ע"פ ההוכחה מן המוסר) והגיוני שהוא גם בעל רצונות מוסריים, ולכן אפשר להניח שהוא גם העביר את רצונותיו ומסריו לאנושות, מה שמחזק את טיעון העד הספציפי של מתן תורה.
ובכן, מעבר לבעייתיות שבהאנשה, הרי באותה תורה נמצאים הרבה מאוד יסודות שסותרים למוסר האינטואיטיבי שלנו, ובנוסף גם לא הגיוניים. אז ממה נפשך, אם מניחים שהקב"ה מוסרי, אז קשה לקבל זאת לאור ציוויים לא מוסריים של התורה. ואם הוא לא מוסרי (במושגים שלנו כמובן) , אז שוב קשה להניח שהוא התגלה כדי לממש את מוסריותו. מה שמקשה לקבל את טיעון העד.
לגבי מוסר והלכה, ראה טור 15. אי אפשר לומר שהתורה אדישה לכללי המוסר. לכן העובדה שיש לה הוראות שנראות מנוגדות טעונה יישוב אבל אין בה סתירה לאלוהיותו של העיקרון המוסרי.
ראיתי את הטור הנ"ל, ויש לי להשיב. איפכא מסתברא,
הרי ההלכה לשיטתך לא מחויבת למוסר, ומכאן שמקורה איננו אנושי. ושוב השאלה – הרי אלוהים איננו מוסרי (במוסר אנושי),שכן ההלכה מנותקת עקרונית מהמוסר, וההלכה הלא מוסרית אמורה לייצג את מוסריותו של הקב"ה לא פחות משאר הציווים היותר מוסריים שבתורה. וא"כ מניין שהמוסר הטבוע בנו מקורו במוסר אלוהי? הרי הוא שונה בדברים רבים?
סליחה על האיחור הרב בתגובה, פשוט לא היה לי "אינטערנעט" נגיש.
אני לא מבין מה לא מובן. אתה מערבב בין הלכה לבין תורה ורצון ה' בכלל. יש בתורה ציוויים שחלקם מתאימים למוסר וחלקם לא. זהו החלק ההלכתי. לטענתי גם אלו שמתאימים למוסר מטרתם היא דתית ולא מוסרית. אבל מעבר להלכה יש בתורה גם אמירות מאד ברורות שמחייבות התנהגות מוסרית, אלא שאלו אינם ציוויים ולכן לא נכנסו להלכה. למשל, בתורה כתוב "ועשית הישר והטוב", בלי שהיא מפרטת מהו הישר והטוב. אז מה היא מצפה שנעשה? כנראה מה שמצפוננו אומר. כלומר מה שנטוע בנו הוא רצון ה'.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer