על מוסר

שלום הרב,
הדברים הבאים הם סיכום של מחשבות שלי בנושא מוסר, אשמח לתגובתך, ובאותה נשימה: סליחה על החפירה.
אם הבנתי נכון את תפסיתך (הסינטטית והאסנציאליסטית), הרי שמוסר הוא מושג מופשט בעל קיום ממשי.
כלומר, מוסר הוא לא רק הדבר הראוי או האופטימלי שצריך לעשות בכל מצב נתון ע"פ קןנוונציה חברתית כלשהי, אלא שיש "מציאות" ממשית של מוסר, או של טוב ורע, ואנו נדרשים להיות מוסריים בגלל אותו קיום ממשי (של מוסר, או באופן כללי יותר, של ישות אלוקית).
לפני שנים קראתי בשקיקה את הטרילוגיה (הראשונה) , שלך, ולא יכולת שלא להסכים עם הנחה זו. האינטואיציה שלי  אכן אישרה לי את הנכונות של הדברים.
למרות התהפוכות ושינוי עמדות בהרבה נושאים מהותיים, אני עדיין מרגיש שמוסר הוא דבר ממשי, אלא שאין צורך לאמץ עמדה עמדה אסנציאליסטית לשם כך.
אקח לדוגמא את 3 המשפטים הבאים:
האדם הזה הוא טוב.
המקדחה הזו טובה. 
הגלידה הזו טובה.
כל המשפטים הללו מובנים לנו (גם בשפות אחרות), אלא שהמשפט הראשון קשור למוסר, השני ליעילות, והשלישי להנאה. לכאורה, המילה טוב היא מילה כללית, שמורה על אופטימום בין מצבים. 
אלא, שכאמור, יש לנו אינטואיציה חזקה שהמושג טוב קשור (בעיקר) למוסר. ולכן, יש כאן קושיה על האינטואיציה שלנו: איך אנחנו משתמשים במילה כ"כ חשובה, לדברים שהם כ"כ שונים (מילא יעילות, הנאה נתפסת אצל רבים כקשורה לחטא…) 
כלומר, המושג טוב, כפי שאנו מבינים אותו אינטואיטיבית, קשור לרגשות טובים. והדבר בהחלט ממשי ביותר: כאשר נבחן את המוח של אדם שחש שמחה, נראה שם נוירו-הורמונים מסוימים, שגורמים לו להרגיש טוב. אדם שאוכל גלידה יחוש בזרימה של כימיקלים הגורמים לו תחושה משמחת, ואדם קיבל מקדחה מקולקלת ירגיש את ההיפך. 
כאשר אנחנו דנים בסיטואציות מוסריות ברמה החברתית, נכנסים לרוב מורכביות של בחירה בין מצבים בהם יש ערבוב של השלכות טובות ורעות (ואכן, לרוב אין הכרעה מוחלטת לשאלות כאלו). אך למעשה, עצם הדיון המוסרי הוא בסוף שקילה בין הערך הרגשי החיובי, לערך הרגשי השלילי.
בקיצור, טוב ורע קשורים לרגש, וכאשר ניקח אדם וננטרל את המנגנון הביו-כימי שגורם לו להרגיש, הוא יאבד לגמרי את האינטואיציות המוסריות שלו. כמו-כן, בעולם שבו כלל האנשים יהיו נטולי רגשות, המושג של מוסר יחדל מלהתקיים.
בשולי הדברים, אני רגיל שאנשים בעלי יכולות אניליטיות גבוהות מזלזלים ברגש. רגש בהחלט יכול להוליך אנשים שולל, אבל ללא קיומו של רגש, קשה לראות טעם לחיים אנושיים כפי שאנו תופסים אותם.