על מחיית שם רשעים
לגבי חיוב מחיית שם רשעים, אם יש מזגן שקוראים לו "מזגן נמרוד" האם מותר לקנות אותו, כמו כן, האם מותר להזכירו בשמו? או שיש לכנות אותו בשם "המזגן" נניח, מבלי להזכיר את הפירמה? כמו כן, אם יש לי חבר שקוראים לו נמרוד, האם מותר לי לקרוא לו בשמו? או שחייב לשנות ולקרוא לו נניח בשם: "אחי", או "גבר"?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
ככלל, עקרונית הלכה מתבטלת לפעמים בפני מנהג. יש שני מנגנונים שמסבירים זאת: 1. אם מדובר בתקנה או גזירה, אזי כשיש מנהג הפוך אות הוא שהיא לא התקבלה וממילא היא בטלה. 2. כשמדובר בהלכה דאורייתא אז יש שרואים בהתקבלות הדבר אינדיקציה לכך שהפירוש נכון או לא נכון. אם הלכה רופפת בידך הלוך אחר המנהג. "אם לא נביאים הם בני נביאים הם"…
באופן כללי מצינו שמנהג עוקר הלכה. ראה דיון כאן.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
בעניין 'נמרוד', אולי יש לצרף כסניף להיתר את דעת המפרשים שנמרוד לא היה רשע, לדוגמה:
אבן עזרא בראשית פרשת נח פרק י פסוק ח
נמרוד אל תבקש טעם לכל השמות, אם לא נכתב, והוא החל להראות גבורות בני אדם על החיות, כי היה גבור ציד. וטעם לפני ד'. שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם, וזו דרך הפשט, והדרש דרך אחרת:
רד"ק בראשית פרשת נח פרק י פסוק ט
הוא היה גבור ציד לפני ה' – אמר שהתגבר גם כן על החיות רעות לצוד אותם בגבורתו ותחבולותיו עד שתמהו בני אדם עליו איך יכול עליהם, עד שהיה משל בפי האנשים, כי כשהיו רואים באותו זמן או בזמנים הבאים אדם מתגבר על החיות רעות, היו אומרים עליו, זהו כנמרד. ופירש לפני ה', הוא הגדלת הגבורה כי כן מנהג הלשון כשמגדלים הדבר סומך אותו לאל, כמו "עיר גדולה לאלהים" (יונה ג') "כהררי אל" (תהלים ל"ו) "וענפיה ארזי אל" (שם פ') שלהבת יה (ש"ה ח') מאפליה (ירמיה ב') ויש מפרש (אב"ע) שהיה צד החיות ומקריבם לפני ה', ודעת אונקלס נוטה לפירושנו שתרגם גבר תקיף:
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
