על שינוי מנהגים

קשה לי לענות על כך. אני בכלל לא משוכנע שיש עקביות ושיטה בכל זה. ובכלל, מנהגים ודיני מנהגים הם עניין של תחושות יותר מאשר של קווים ברורים.
בכל אופן, השוני בהתייחסות קשור כנראה לקונטקסט (עד כמה השינוי מבטא מרידה או חשש משינויים מרחיקי לכת יותר, רפורמה וכדומה). 
——————————————————————————————
אמיר:
תודה על התשובה 

כנראה שבאמת רמת ההתנגדות לשינוי מן המנהג קשור לקונטקסט יותר מאשר קווים ברורים של מתי "מנהג ישראל תורה" "ואין לשנות" ומתי לא כל כך נורא אם המנהג משתנה 

עובדה היא שכשהחסידים הפסיקו להתפלל בנוסח אשכנז והמציאו נוסח משלהם [נוסח ספרד] היו על העניין "פיצוצים" וקולות זעקה אך כאשר מתנגדיהם תלמידי הגר"א שעלו לארץ אומנם המשיכו להתפלל בנוסח אשכנז אך ביצעו בו בכמה וכמה דברים שינויים לא רק שלא ראו בכך בעיה אלא שזה נהפך ל"מנהג א"י" 

החסידים שנתפסו כחתרנים ופורצי גדר שינוי הנוסח שעשו העלה את חמת המתנגדים * אך כאשר המתנגדים עצמם עשו זאת סמכו עליהם וכמובן על רבם הגר"א והשינויים שלהם נתפסו כלגיטימיים [וגם כיום לאחר התפוגגות המחלוקת בין החסידים למתנגדים כבר התפילה בנוסחם נהייתה לגיטימית וגם אם יש אי נחת מצד רבני הליטאים מהעניין הוא לא מתבטא באותן זעקות מתקופת המחלוקת ויעויין על כך באג"מ או"ח ח"ב סי' כד] 

*אנקדוטה מעניינת היא שבמניין החסידים של האדמו"ר הזקן בווילנא אמרו הלל בערבית בליל פסח כמנהג הספרדים אותו אימצו החסידים ופרנסי הקהילה בווילנא זעמו וציטטו בכעס את דברי הרמ"א "וכל זה אין אנו נוהגין כן כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל" האדמו" הזקן ענה מה שענה ומה שמעניין לעניינו כאן הוא שתלמידי הגר"א בעצמם שעלו לארץ אימצו גם הם את המנהג הספרדי לומר הלל בליל פסח בערבית מה שנהםך כיום למנהג המקובל אצל כל האשכנזים בארץ לא רק החסידים ומתפללי הנוסח שלהם