ענוותנותו של זכריה, או בעלי מחשבות אתם ?

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיענוותנותו של זכריה, או בעלי מחשבות אתם ?

בסנהדרין יט ינאי המלך עמוד על רגליך…
ושאר הדיינים כבשו פניהם בקרקע [אימת מלכות סבירה] יבוא בעל מחשבות ויפרע מכם, בא גבריאל וחבטן בקרקע.
ולא אומרים שצדקו כי אימת מלכות אלא הדין של 'ועמדו' קודם לאימת מלכות. ואצל זכריה הפוך מבקרים אותו.
מה הנכון ? 
להתעקש על לא תגורו מפני איש גם מול מלכות [כשמעון בן שטח וזכריה בן אבקולס] או להתגמש כמו שחז"ל לכאורא טוענים שזכריה בן אבקולס היה צרילך לעשות ?
 
[ביתי תלט"א טוענת שהשאלה ם זו סכנה פרטית לדיינים כמו אצל ינאי ואז צריך ללכת עם הדין, לבין סכנה לאומית כמו אצל זכריה בן אבקולס שאז השכל הישר מחייב לא לסכן את הכלל… ]
 
מה הרב מציע כמרשם נכון ?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

שאלה טובה.
במאמרי על "לא תגורו" (לינק למטה), דנתי בשאלה האם מותר לדיין להיכנע לאלימות, והמסקנה הייתה שלא. עד ספק פיקו"נ (ראה שם את ההסבר להבדל מוודאי פיקו"נ).

לפי זה, החילוק בין שני המקרים הללו נראה לי פשוט: אצל זכריה המלך היה גוי ואצל ינאי זה היה מלך יהודי. במלך יהודי אין להיכנע ורק אימת הדין צריכה להיות עליו. אבל אצל מלך גוי יש פיקו"נ ברור (עינינו הרואות מה עשה שם נירון קיסר) ולכן מותר להיכנע.
ואכן בסנהדרין שם ההקשר בסוגיא הוא ההבדל בין מלכי ישראל (שלא דנים אותם) למלכי בית דוד (שדנים אותם), כשההבדל הוא הסכנה ואי קבלת מרות הדיינים. נראה לי שזה גם ההבדל לענייננו. שים לב שברמב"ם בשני מקומות כשהוא פוסק זאת להלכה (הל' סנהדרין ב, ה ; הל' מלכים ג, ז), הוא תולה זאת בכך שבמלכי ישראל תצא תקלה אבל לא בסכנת מוות לדיינים. זה גם במלכי ישראל לא קיים, ולכן בינאי כנראה לא היה מדובר בסכנה ממשית אלא באימת מלכות בעלמא ועל כך הם נתבעו.
לינק למאמר: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אבל גם החילוק של בתך שתחי' נראה נכון כמובן. ואולי הוא רק המשך לדבריי. יישר חילה לאורייתא.

השאר תגובה

Back to top button