ענוותנותו של זכריה, או בעלי מחשבות אתם ?

שאלה טובה.
במאמרי על "לא תגורו" (לינק למטה), דנתי בשאלה האם מותר לדיין להיכנע לאלימות, והמסקנה הייתה שלא. עד ספק פיקו"נ (ראה שם את ההסבר להבדל מוודאי פיקו"נ).

לפי זה, החילוק בין שני המקרים הללו נראה לי פשוט: אצל זכריה המלך היה גוי ואצל ינאי זה היה מלך יהודי. במלך יהודי אין להיכנע ורק אימת הדין צריכה להיות עליו. אבל אצל מלך גוי יש פיקו"נ ברור (עינינו הרואות מה עשה שם נירון קיסר) ולכן מותר להיכנע.
ואכן בסנהדרין שם ההקשר בסוגיא הוא ההבדל בין מלכי ישראל (שלא דנים אותם) למלכי בית דוד (שדנים אותם), כשההבדל הוא הסכנה ואי קבלת מרות הדיינים. נראה לי שזה גם ההבדל לענייננו. שים לב שברמב"ם בשני מקומות כשהוא פוסק זאת להלכה (הל' סנהדרין ב, ה ; הל' מלכים ג, ז), הוא תולה זאת בכך שבמלכי ישראל תצא תקלה אבל לא בסכנת מוות לדיינים. זה גם במלכי ישראל לא קיים, ולכן בינאי כנראה לא היה מדובר בסכנה ממשית אלא באימת מלכות בעלמא ועל כך הם נתבעו.
לינק למאמר: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99