עניינים מהלכים בין העומדים
לכבוד מרן שה"ת (התבונה/התורה) שליט"א
בשבת עיינתי בשלישי מהחלקים, הלוא הוא מהלכים בין העומדים הרי והוא חיבור מרשים
הערה כללית, פתיחת רוב המאמרים בהשתתתו על מאמר ישן, משדר מחד שלא חיפפת ועסקת בנושא, ומאידך נותן תחושה שמבנה הטרילוגיה מחושב לפי אשר ישנו…
ויש לי כמה עניינים לשאול בו, האם עדיף לחלקם לפי נושאים?
עכ"פ כעת אתחיל בראשון
פרק י"ד – הקריטריון לפסיקת הלכה עצמית, כבר כתבת שהיא נזילה.
אבל לדלות דעתי היא תמוהה
הרי יתכנו לא מעט סברות ומקורות שאדם יחמיץ לפני שידע סוגיות נוספות, ולפעמים אין לו דרך להכיר בצורך בעוד סוגיות, ואף אם הוא יודע, אינו יכול להקיף.
וכי מדובר פה בבנ"א שלמד את רוב הסוגיות, (וחי בהם) אזי צמצמת מאד את הפסיקה האישית. כנ"ל אם נצמצם זאת לסוגיות נקודתיות מאד.
ויש להוסיף לזה, שבדר"כ הסוגיות שאיתן מסתבכים, הם אלו הכלליות הנוגעות בכמה תחומים.
תודה לך, ויישר כוחך.
קשה לתת כאן קריטריון חד. כתבתי שם שאדם יכול לבדוק את עצמו ולראות אם קולע לדעת עצמו מקודם וגם לדעת פוסקים מובהקים, ואז יוכל לפסוק לעצמו. זה מכסה גם את העניין הזה.
לגבי ההערה האם הספר מבוסס על מה שישנו, יש בזה משהו. אלא שמה שישנו הוא מה שנראה לי חשוב ולכן כתבתי עליו. אולי פספסתי דברים (בעצם ברור שפספסתי). אבל זה מבנה מכוון שמכסה את עיקר מה שהיה לי לומר ומה שנראה לי חשוב.
אם אני מבין נכון, כוונתך שיראה אם כוח הסברא שלו טוב, שזהו כלל ידוע למדי, שאם הוא מרבה לכוון לחכמים אז הוא בדרך הנכונה, זאת כוונתך?
כי א"כ לא נראה לי שזה עניין להלכה, אלא ללימוד.\
זה נושא חשוב,
לדעתי זהו חיבוט של לא מעט לומדים, ממתי אכריע כפי הבנתי?
אפשר וזה ראוי למאמר (זכורני שבמישרים או כעי"ז כתבת פעם בנושא) או לפחות לטור, הלוא כן?
אכן נושא חושב אבל אין לי קריטריונים חדים, ואיני רואה מה יש לכתוב על זה. אתה המעט היה לי כתבתי במישרים א. שם עמדתי על חשיבות הפסיקה האוטונומית, אבל הקריטריון ממתי אדם יכול לפסוק לעצמו היה כעין מה שכתבתי כאן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer