עצה להמשך

שו"תקטגוריה: אמונהעצה להמשך
דאיסט שאל לפני 2 שבועות

שכנעת אותי. הייתי אדם לא מאמין – היום אני דאיסט והיד עוד נטויה.
בנושא הר סיני – אני מקבל שכנראה היה שם משהו. לא וודאות כמעט מוחלטת, אפילו לא שכנוע עמוק ביותר. רק "בהחלט סביר".
בתור דוגמה, זה בהחלט סביר בעיניי שניל ארמסטרונג נחת על הירח, והטענה הקונספירטיבית שכל העניין בוים נשמעת לי דחוקה ביותר. יחד עם זאת, בעיניי, הזויה היא לא. אני לא אפול מהכיסא אם יתברר שזו קונספירציה. זו אכן אופציה.
בשביל לסבר את האוזן, טענת עובדה על מאורע היסטורי שאני מקבל אותה כודאית כמעט לחלוטין, היא שבאושוויץ הושמדו מאות אלפי יהודים בתאי גזים. הטענה הקונספירטיבית שתאי הגזים הם המצאה, היא הזויה בעיניי.
 
מעמד הר סיני שייך מבחינתי למחלקה הראשונה ולא השנייה.
 
עכשיו נשאלת סוגיית המחויבות להלכה. האם רמת ודאות כפי שיש לי במעמד הר סיני, אמורה לגרום לי לשמור תורה ומצוות?
 
אם היה לי אמון קונסיסטנטי בשרשרת ההעברה, אני חושב שהיה מקום משמעותי מאוד להגיד שכן. כלומר אם אני חושב שהמסורת היא אמינה מאוד והצליחה לשמור כמעט באופן מושלם על מה שניתן בסיני, זה כנראה משכנע אותי שעלי לפעול ביחס לכך. כי לצורך העניין, אם מישהו היה מציע לי הזדמנות השקעה במכשיר פיננסי שיסב לי רווח כספי אם אכן אפולו 11 קרתה במציאות, ככל הנראה הייתי קופץ על המציאה. "סביר בהחלט" זה מספיק ודאי בשביל לקבל החלטות בעלות השלכות מעשיות רציניות (על החיים שלי כנראה לא הייתי מהמר, כי בכל זאת יש מקום לספק כאן)
 
מאידך, אם שרשרת ההעברה הייתה בעיני פגומה מהיסוד – כלומר, משהו היא בוודאי הצליחה לשמר, אבל לך תדע מה זה, והגיוני מאוד שהרוב זה שטויות, אז אני כבר לא רואה סיבה לשמור מצוות 
אם שרשרת ההעברה פגומה מהיסוד, אבל רמת הוודאות של מעמד הר סיני עולה מדרגה (נניח, ודאות המקבילה לדאות שיש לי בנושא השואה), אז בכל זאת אולי הייתי מקבל שיש צורך לשמור מצוות. הרי האירוע בהר סיני הוא כל כך דרמטי, שאני מוכן להסתכן ולטעות במצוות מומצאות או לא מדויקות, כי זה מה שיש ועם זה ננצח.
 
 
הבעיה – אין לי אמון רב בשרשרת ההעברה. אני מרקע חילוני, אז אולי זה מגיע מתוך בורות, אבל על פניו לא נראה לי בכלל שיש סיבה מיוחדת להאמין שהצליחו להעביר מפה לאוזן במשך מאות שנים מידע בצורה אמינה וראויה מאוד להתייחסות. גם הטקסט המקראי עצמו, ככל הידוע לי ייתכן ונכתב לפני רק 2000 שנה פחות או יותר, ובעוד שחלק מהמאורעות בו התרחשו ובפרט מעמד הר סיני, אני לא רואה סיבה מיוחדת לקבל את מקוריות החלקים המשפטיים דווקא. לצורך העניין, האמון שלי שבמעמד הר סיני התקבלה הוראה שאסור לאכול חמץ בפסח, הוא נמוך ביותר. אולי, אולי לא, אין לי מושג ואני לא רואה סיבה מיוחדת לחשוב לכאן או לכאן.
 
זה מצב העניינים הנוכחי בו אני נמצא. אוסיף ואדגיש, שמבחינתי בתור אדם חילוני, לקבל עלי מחייבות להלכה, זה חתיכת "תיק" רציני. שבת זה רעיון מקסים בעיקרון אבל היישום מאוד לא נוח, כשרות זה מעיק, תפילות זה בכלל זוועה בעיניי, ויש דברים אפילו יותר גרועים. כלומר יש סיבות מאוד טובות לא לקבל מחויבות למצוות, ולכן צריך סיבה מאוד טובה בשביל כן להתעקש עליהן. רק "די סביר" זה לא מספיק. צריך לכל הפחות "סביר בהחלט" גם אם לא עד כדי "סביר באופן כמעט-ודאי".
 
 
 
השאלה שאני שואל אותך, היא כיצד נכון בעיניך להתקדם (אני מניח שמבחינתך כרבי יהודי, תאיסט מאמין בתורת משה, יש ערך מבחינתך להדריך אותי לתפיסה נכונה ולהתנהגות נכונה), ביחס לשלב בו אני נמצא. ובפרט:
 
האם אתה חושב שיש להתעמק יותר בנושא מעמד הר סיני? כלומר בעיניך, אם נכנסים עמוק יותר או במדויק יותר לסוגיה ההיסטורית הזו, אז מגלים בדרך כלל שניתן להגיע לרמת ודאות גבוהה יותר מאשר רק "סביר בהחלט"? 
 
לחלופין, האם אתה חושב שיש להתעמק יותר באמינות שרשרת ההעברה? כלומר, האם לדעתך יש טיעונים טובים ואפקטיביים שיביאו אדם סביר וישר להשתכנע שהטקסטים המקראיים והמשנאיים הם דווקא שיקוף מצוין ביותר, גם אם לא מושלם, של מה שניתן בהר סיני?
 
או שאולי, כפילוסןף של היהדות וכאדם בעל ניסיון רב בהוראת הנושאים האלה, בעיניך נפל פגם מהותי בדרך ההתייחסות הכללית שלי שאותה הצגתי? יש שיקולים אחרים מדוע יש לשמור מצוות? 
 
תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שבוע 1

שלום רב.
קשה מאד לכמת רמת אמינות של מסורת כזאת. קשה גם לשכנע ואפילו לדון לגביה. דרך החשיבה העקרונית שלך נכונה לדעתי, למעט כמה הערות (ראה בהמשך). אבל אני בניגוד אליך חושב שעובדתית זה דווקא סביר בהחלט.
ההערות הן שאין הכרח לחשוב שכל התורה שבידינו ניתנה בסיני, ובוודאי לא תושבע"פ. גם אם ניתן גרעין כלשהו והקב"ה ציווה עלינו לקיימו, אזי הוא ודאי לקח בחשבון שבמהלך הדורות נפרש את הדברים ועל דעת כן הוא נתן לנו את העניין. הוא אפילו כותב בתורה "לא תסור", כלומר מחויבות לפרשנות וחקיקה של חכמים. לכן אין הכרח שכל פרט שבידינו ניתן מסיני כדי שנהיה מחויבים למערכת כולל הפרטים שלא ניתנו (ורובם המוחלט לא ניתנו).
ככלל, אני בהחלט חושב שרמת האמינות שאתה מייחס למערכת צריכה להשפיע על רמת המחויבות שלך אליה ועל המחירים שאתה מוכן לשלם. זה מאד הגיוני. כתבתי ואמרתי לא פעם, שאיני בטוח שאבצע הוראות זוועה של ההלכה כשאגיע לסיטואציה שבה אהיה חייב בהן. הריגת תינוקות, סקילת מחללי שבת, השארת גוי למות בשבת, מסירת הנפש על קידוש השם וכדומה. מעבר לפרשנויות אחרות שאני יכול להציע לכל אחת מההוראות הללו, רמת האמון שלי במערכת לא כל כך מוחלטת שאחוש בטוח לבצע מעשים כאלה. חוסר הוודאות שלי אינו רק ביחס  למעמד הר סיני אלא גם ביחס לפרשנות שניתנה לדברים לאורך הדורות. הפרשנים היו בני אדם ויכלו לטעות. כאמור, אני מחויב לפרשנות הזאת (בכל אופן לבסיס המחייב שלה), אבל יש גבול למחיר שאשלם על המחויבות הזאת.

דאיסט הגיב לפני שבוע 1

תודה רבה.

איך אני מצליח לייצר הבדל ברור בגבול הדק שבין לא לקיים הלכה כי רמת האמון לא מספיק מוחלטת בשביל לבצע משהו שאני סולד ממנו מאוד, לבין דתל"פ, שמקיים רק מה שמרגיש לי נכון?

האם אתה לא תיקח חלק בסקילה של מחללי שבתות, כי זה (*מאוד*)"לא מרגיש לך נכון"? כלומר סוג של דתל"פ עם הבדל כמותי? או שיש כאן הבדל איכותי ברור, שפשוט קשה לפרמל אותו?

דאיסט הגיב לפני שבוע 1

ודבר נוסף – עולה מדבריך, שיש חשיבות מהותית ומיוחדת להכיר בכך שאחד הדברים שירדו בסיני הוא עצם מתן הסמכות לחכמים ולמפרשים, ועצם החשיבות של השייכות הקבוצתית לכלל ישראל. אם מקבלים שסביר בהחלט שזה היה אחד הדברים שירדו בסיני, נובע מכך שבאמת לא חיוני לדעת מה בדיוק ירד שם ומה לא, כי אני מחויב לפרשנות החכמים כפח שהוסכמה על העם. אבל זה כן קריטי להסכים ברמת וודאות גבוהה, שהיה שם עניין של הסמכת חכמים ושל התייחסות מהותנית לקבוצה הכללית שקיבלה את המצוות. אני צודק?

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

ההבדל בכלל אינו במישור הפנומנולוגי (תיאורי), כלומר בעובדות: מה עושים ומה לא. השאלה למה אתה לא עושה. אם אתה לא עושה כי אינך בטוח והמחיר המוסרי כבד, אתה לא דתל"פ. אם אתה לא עושה כי לא בא לך עכשיו אתה דתל"פ.

אכן. זה כתוב ב"לא תסור". וכך גם הסברה נותנת.

י.ד. הגיב לפני שבוע 1

יש גם כוח לחכמים לעקור את התורה באופן פסיבי (שב ואל תעשה) ובאופן נדיר יותר גם באופן אקטיבי (קום עשה). גם אם יש וודאות חכמים יכולים להחליט שיש סיבה למה לא לא לעשות דברים מסיבות של חילול השם, או שמירה על מטרות כלליות (עת לעשות להשם ולכן הפרו תורתך). אולי גם אם יהיה באפשרותינו להקריב קרבנות, חכמים יחליטו שבשלב הנוכחי זה עדין מוקדם.

דאיסט הגיב לפני שבוע 1

"מחיר מוסרי כבד" – זה מהותי כאן? אני מסכים שיש הבדל מהותי, בין האם אני לא עושה כי אני בקונפליקט מוסרי, או שאני לא עושה כי לא בא לי.
אבל מה אם זה לא שלא בא לי, אלא שיש כאן מחיר אישי כבד מאוד? דבר מה מהותי שעלול לגרום לי לסבל רב ומתמשך. זה לא קשור למוסר, כי אני לא חושב שאני פוגע במישהו אחר (אם כי, אולי זה לא מוסרי לסבול). במצב כזה אני עדיין לא דתל"פ?

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

כתבתי את דעתי. כשאדם לא עושה זאת בגלל חיפוף אלא בגלל המחיר הוא לא דתל"פ (במובנו השלילי). הכוונה גם למחיר אישי וגם למחיר מוסרי. הצד השווה לשניהם שהוא עושה זאת בגלל חשבון הגיוני ולא בגלל יצר.

השאר תגובה

Back to top button