עקרון הסיבתית
אל כבוד הרב
ראיתי מה שכתבתם במחברת "הראיה הקוסמולוגית" דף 23, ולא זכיתי להבין. אם עקרון הסיבתית מקורו מהחשיבה הרציונלית, איך נגיד שזה חל רק על נתוני החושים? האם אין הכוונה שזהו דבר לוגי כמו מתמטיקה שחל בכל מקום וזמן?
זה לא חל רק על נתוני החושים. לגבי נתוני החושים זה חל, אבל גם בהקשרים אחרים. למעט מקומות שבהם יש טיעון שמראה שלא (אלוהים).
אגב, זה לא כמו לוגיקה כי זה לא הכרחי ולא ודאי.
איזה טיעון מראה שאינו חל אצל אלוהים? אם זהו הטיעון שאם כן יש לך רגרסיה אינסופית, זה עדיין אינו נותן לך הלגטימציה לומר שאז אינו חל, שהרי באמת אין שום הבנה למה זה לא יחול על אלוהים.
אכן זה הטיעון. לוגיקה לא תלויה בשום לגיטימציה.
אבל כמו כן אני יכול לומר שזה אינו חל על העולם כשלעצמו, ולמה לי להוסיף אלוהים? ואין לומר שהיקום כולו הוא מהדברים שבנסיונינו, שהרי מה בכך? אין שום "הבנה" לחלק בין הדברים שיש לנו נסיון גביו לבין אותו שאין לנו נסיון גביו, זהו רק להימלט מרגרסיה אינסופית.
!and that would probably make more sense considering Occam's razor
הסברתי את ההבדל, ואכן יסודו בהימנעות מרגרסיה אינסופית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer