עשרת המכות

[אף שאני לא בעל מקרא] היכן כתוב בתורה שזה היה נס שהקב"ה הבדיל? כתוב שה' בפועל הבדיל. בשמות יא-יג כתוב 'למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל' וכתוב שהפרשת בכור בהמה לכהן ופדיון בכורות הם קשורים לכך שה' הרג כל בכור במצרים (ולא לכך שלא-הרג את בכורי ישראל. 'והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים). ובבמדבר ג כתוב 'ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל', והטעם להקדשה הזו לא מפורש בפסוקים ונתון לפרשנות, ולכאורה הכל אפשר לפרש זכר לנס הריגת בכורי מצרים שהייתה המכה בפטיש לשחרור ממצרים, כמו שאר מצוות ועניינים בתורה שהם זכר ליציאת מצרים.

ואפרופו מקרא וסוגי ניסים, כמדומה שהמקרה הכי מובהק של הבדלה בין ניסים שונים (מבטא היטב את הטיעון בטור 463 תפילה על נס; אולי כבר הובא שם או בתגובות, בעלעול לא ראיתי כרגע) הוא בשמואל ב פרק יב פסוקים טז-כג, שם דוד התפלל על בנו התינוק שלא ימות (שירחם ה' ולא יקיים את נבואת נתן שהילד ימות כעונש) וכשהתינוק מת דוד הפסיק להתפלל "ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה, כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד. ועתה מת, למה זה אני צם, האוכל להשיבו עוד? אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי".

אגב
יש תופעה שהנביאים (במיוחד ירמיהו ויחזקאל) ממחישים בצורה תיאטרלית את הנבואה שלהם, והרמב"ן בראשית יב,ו מציע הסבר לעניין "ודע כי כל גזרת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל דמיון תהיה הגזירה מתקיימת על כל פנים. ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות כמאמר ירמיהו שציוה לברוך וכו' תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל. וכן עניין אלישע וכו' ויאמר אלישע ירה ויור חץ תשועה לה' וכו' ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלוש פעמים תכה את ארם".

לכאורה במקרה הנ"ל עם דוד רואים שהוא קיבל נבואה "הבן הילוד לך מות ימות" והיא התחילה לצאת אל הפועל "ויגוף ה' את הילד" ואעפ"כ "ויבקש דוד את האלוקים בעד הנער". והדברים קל וחומר שאם הרמב"ן אומר שפועל דמיון מספיק כדי שהגזירה תתקיים על כל פנים אז קל וחומר שפועל אמיתי חלקי כלומר שהילד כבר נהיה חולה זה מספיק כדי שהגזירה תתקיים על כל פנים וא"כ למה התפלל דוד כשהילד גסס ולא ראה את העניין כמנוי וגמור? [ומ"מ מעי"ז אולי יש להתלוצץ שדווקא כנגד נבואה שהתקיימה אין טעם להתפלל ולכן דוד הפסיק להתפלל אחרי שמת הילד, אבל שאר תפילות על ניסים מובהקים בוודאי היה דוד מתפלל במרץ].

לטירגיץ
יג וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כג וְעָבַר יְהוָה, לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח יְהוָה, עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.
כו וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם. כז וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ
שמות יב
בחו"י

מה כוונתך להביא משם? לא הבנתי

עשיית עסק מההבדלה בשונה משאר המכות שבהם היה הבדלה

לא ניסיתי לענות על השאלה הזאת. אבל לפילפולא אפ"ל שיש הבדל בין ההבדלות בשאר המכות (ערוב דבר ברד חושך) שהן מגפה מקומית שבארץ גושן לא הייתה, וזה ייתכן גם בצורה טבעית, ובין ההבדלה במכת בכורות שלא הייתה תלויה במקום אלא באנשים (שהרי בכל בית רק הבכור מת) ולכן ההפרדה בין עמ"י למצרים מובלטת דווקא שם. ועוד, לא עשו עסק מיוחד מההבדלה שם אלא שזו הייתה המכה האחרונה והמכריעה כך שהמאורעות הכרוכים בפסיחה על בתי ישראל הם שחתמו את היציאה לחירות ואת בחירת עם ישראל ולכן חוץ מזכר כללי ליציאת מצרים קבעו גם זכרונות מיוחדים לרגע הסופי והמכריע הזה.

בס"ד י"ג בניסן פ"ב

לט"ג – שלום רב,

מכת הבכורות נועדה להעניש את המצרים, אך גם לעשות את ישראל ראויים ליציאה לחירות. עד עתה יכלו מבחינה רוחנית 'לשבת רגל על רגל' ולראות במכותיהם של המצרים. עכשיו אומר להם ה': 'אין אפליות בחינם. אתם רוצים גורל שונה מהמצרים? – אז אתם חייבים להיות שונים מהם. תיבדלו מהאלילות ותכרתו ברית עם ה' – אז תהיו ראויים ליחס מיוחד'.

בברכה, עמיעוז ירון שניצל"ר

הבהר נא מה באת להסביר בזה. באת להסביר שניתנו לעמ"י מצוות (הקדשת בכור בהמה, ופטר חמור, ופדיון בכור אדם) כדי לזכור את הברית ולא את הבחירה בעמ"י שאינה תלויה בדבר ובמעשיהם? או להסביר שקרבן פסח נקרא על שם הפסיחה כי היא מעידה על איתערותא דלתתא שהיא תנאי הכרחי לגאולה? בפסוקים לכאורה כתוב רק לזיכרון שבחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים.

לט"ג – שלום רב,

במכות הקודמות לא היו ישראל חייבים לעשות דבר כדי להינצל מגורלם של המצריפ. כפי שתיארתי בתגובתי הקודמת, יכלו ישראל 'לשבת רגל על רגל' מבחינה רוחנית ולצפות בשלווה איך המצרים 'חוטפים'

לעומת זאת במכת הבכורות היו ישראל צריכים לעבוד קשה כדי להינצל מהמגיפה. לקחת את השה אלילם של מצרים ולהכינו בריש גלי להקרבה. אחר כך לשחוט אותו ולסמן בדמו את מזוזות בתיהם. לאכול את הפסח בחיפזון כש'מתניהם חגורים' בנכונות ליציאה מיידית, ולאכול את הבשר רק צלי אש. ולא לצאת מפתח בתיהם עד הבוקר.

רק כשיעשו כל זאת הובטח להם שה' יפסח על בתיהם, וכפי שאומר כל אב 'בעבור זה, בעבור הפסח המצה והמרור, עשה ה' לי בצאתי ממצרים' ומכאן רמז דק כקורת בית הבד לבן המתריס 'מה העבודה הזאת לכם', שאילו היה שם והיה מסרב להשתתף בהקרבת הפסח לא היה ניצל, כי רק 'בעבור זה' עשה ה' לי 'אפלייה' בצאתי ממצרים.

בברכה, עי"ש

אכן ברש"י מובא מאמר חז"ל שבעת הביצוע – ניצל גם יהודי שעבר על מצוות ה' 'לא תצאו מפתח הבית עד בקר' ונמצא בביתו של מצרי – ניצל, כי ה' חמל בסופו של דבר גם על עוברי רצונו. ובסופו של דבר התקיים 'אשר פסח על בתי בני ישראל ללא תנאים. ופסוק זה אותו שומע הבן המתריס בסוף ה'מגיד' – הוא תקוותו ונחמתו על ה'עקיצה' שהקהתה את שיניו בהתחלה.

נאה. (אם כי הרמב"ן מפרש כפשוטו בעבור זה שעשה ה' לי לכן זובחים לדורות. ולא שה' עשה בעבור שזבחו במצרים)

לטירגיץ.. על הניסיון לענות..
מה תגיד על מכת דם שהייתה מאורע טבעי ולכאו' הכתה גם את עם ישראל (ולכאו' כך הם כל המכות שלא פורט פשוט על דם יש ראשונים מפורשים)

אם אתה מחפש הסברים מלומדים אין לי מה להציע. אם אתה מחפש המצאות שטחיות בפשט אני יכול לנסות בשביל התחביב.
יש מכות שכתוב שנעשו על ידי משה ואהרון שנטו את ידם או את המטה, והן המכות דם צפרדע כינים שחין ארבה וחושך, ויש מכות שנעשו ישירות על ידי ה' (משה מקסימום התפלל) והן המכות ערוב דבר ברד בכורות. המכות שבהן מפורשת ההבדלה בין מצרים לישראל הן המכות ערוב דבר ברד בכורות וחושך.
כלומר במכות שנעשו על ידי ה' כתוב שהייתה הבדלה, ובמכות שנעשו על ידי אנשים לא הייתה הבדלה חוץ ממכת חושך שאין לי הסבר עבורה בתמונה הזאת. את זה אפשר להסביר שבמכות שנעשו על ידי ה' לא ברור למצרים שמשה חולל אותן (אולי הוא רק יודע עתידות ולא הסיבה למכות) ולכן נדרשה הבדלה כדי להוכיח למצרים שהמכה קשורה לישראל. ואז נותר להסביר את חושך ואם כבר שולחים ידנו בהמצאות אז יש לומר שכיון שהמצרים בלאו הכי לא רואים שום דבר ובין אם יהיה חושך לישראל ובין אם לאו הם לא ידעו את זה אז אין סיבה להחשיך לישראל. מ"מ אין לי מושג, ושערי דרשנות לא ננעלו, תלוי עד כמה רחוק אתה מוכן ללכת.

אגב אני מקווה שבדקת במפרשי הפשט ראשונים ואחרונים לפני ששאלת (כי אני לא בדקתי וסמכתי עליך, ואם המפרשים כבר התייחסו לזה אז בשביל מה לשאול בלי להציג את תשובתם)