פוליגמיה ביהדות

מדוע האמת ההלכתית היא שאשת איש זה אסור אבל ריבוי נשים זה מותר? מהו אותו ערך הלכתי שמורה כך?

אמרתי לפני כמה דקות שאין לי מושג. קיבלת ידיעה כלשהי על גילוי אליהו שעברתי בדקות אלו? אני לא שמעתי ממנו בזמן האחרון.

בשביל לענות על שאלתך מקובל להגיד שבעולם הקדום יותר היתה המון חשיבות לדעת מאיזה זרע בא אדם מסוים (לעניין ירושה וכו') ועל כן אישה שיש לה יותר מבעל אחד ויוולד לה ילד לא ידעו למי הוא מיוחס, וזאת בניגוד לאדם שיש לו יותר מאישה אחת ואז אין שום בעיה להגיד בוודאות מי הם האמא והאבא שלו.
אבל זה יותר טעם טכני, לא איזו הדרכה תורנית קלאסית שאולי חיפשת.

לרב, לא היה ברור שה"אין לי מושג" קאי על החלק הראשון של השאלה.
בכל מקרה, ראיתי כמה פעמים שהרב תירץ סתירה לכאורה בין ההלכה ומוסר בטענה שההלכה בלתי תלויה במוסר, אבל לא זכור לי שראיתי אי פעם התייחסות של הרב לערך ההלכתי שעומד בבסיס ההלכה (תקן אותי אם אני טועה). הפטנט של ההפרדה בין הלכה למוסר גאוני – ברגע שיש סתירה בין הלכה למוסר, אז אין בעיה: פשוט יש ערך הלכתי שבמקרה הזה גובר על הערך המוסרי, הערך הנ"ל אמנם נעלם מעיני כל אדם, אבל תאמין לי – הוא קיים. (קצת מזכיר את קנקן התה של ראסל).
בעיני זו התחמקות מדהימה מהשאלה.

טוב, כאן כבר הגענו למילון. התחמקות פירושה לענות מסביב. תשובה ישירה שאין לי מושג אינה התחמקות.
שאל אותי מהי התיאוריה שמאחדת קוונטים עם יחסות ואענה לך: אין לי מושג. זו התחמקות? נראה לי שאתה צריך להחליף מילון.

לדוד,
אין לי בעיה עקרונית עם התשובה הזו, אבל היא לא מסבירה את חרם דרבנו גרשום, וגם אני לא בטוח שהיא מסתדרת – היחוס כל כך חשוב ברמה של עונש מוות ואחת מ3 העבירות החמורות?
נראה שהדרך להסביר תהיה למה התורה כן התירה ריבוי נשים למרות שעקרונית זה לא רצוי, ולא למה היא אסרה אשת איש. ואז פשוט בחדר"ג הסיבה לאסור ריבוי נשים היא שבדורו בטל הטעם להתיר.

לרב, ההתחמקות היא לא בתשובה שאין לך מושג, אלא בעצם ההפרדה בין הלכה למוסר. ההפרדה הזו נוצרה, לטעמי, בשביל להיפטר מהצורך לענות באופן ישיר לשאלות של הלכה למוסר, כלומר לאפשר תשובה ש"אין לך מושג" (כי הרי לא מצופה ממך לחשוב על ערכים הלכתיים בעצמך). במילון שלי התחמקות היא 'הימנעות מהתמודדות' (מילון האקדמיה, וזו המשמעות המקובלת..) וזה בדיוק מה שהרב עושה בהפרדה בין הלכה למוסר.

נראה לי הייתה אי הבנה,כששאול אמר התחמקות הוא לא התכוון שהתשובה-"אין לי מושג" היא התחמקות,אלא הדרך להסביר את הסתירה בין ההלכה למוסר היא מתחמקת בזה שהיא אומרת שיש איזשהו ערך נעלה להלכה שגובר על המוסר שאנחנו לא מבינים או נעלם מעיני האדם כדברי שאול,ואת זה הוא ניסה להבין

תצטרך להחליף שוב את המילון. ההפרדה בין הלכה למוסר לא נועדה לענות על כלום. זו פשוט עובדה, והראיתי זאת בצורה חד משמעית בטור שעסק בזה. אלא שאם מאמצים אותה, מתברר שהשאלה של הלכה ומוסר לא מתעוררת. השאלה מניחה שההלכה אמורה להתאים למוסר, וכעת מתברר שלא. ושוב, זה מתברר לעצמו לא כתשובה לשאלות של הלכה ומוסר. זה לא תירוץ אד הוק. הלכות א-מוסריות לא מעוררות את אותו קושי, טבל קיומן מוכיח שיש להלכה מטרות דתיות שאינן קשורות למוסר.
באותה מידה אתה יכול לשאול מדוע חוקי הביולוגיה אינם מוסריים או מדוע חוקי הבריאות אינם טעימים. אלו הן שאלות שיסודן בערבוב קטגוריאלי.
כעת אתה יכול לשאול מהם הערכים הדתיים שאליהם ההלכה חותרת, ותשובתי היא: אין לי מושג.
אם זו התחמקות בעיניך, אז באמת יש בעיה במילון שלך.

זה שזה עובדה-אוקי הלכה לא תמיד מוסרית מה עושים עכשיו אז פשוט לקבל ככה כי ככה?אני גם לא חושבת שאפשר להשוות בין חוקי טבע שברור שהם דוממים לא רצוניים ואקראים,טבע לא מוסרי בוודאי,כשמחלה תוקפת בן אדם ממש לא אכפת לה אם הוא תינוק בין יומו טהור,ולתרופה לא אכפת שהיא מרפאת רוצח,זה חוקים מסוג אחר לגמרי,
הלכה גם אם היא נכתבה בידי אלוהים,שהוא יישות תבונית וחושבת עם רצונות לא יכול לכתוב משהו סתם ככה לא מוסרי,אתה בעצמך אמרת שאלוהים מצפה ממנו להיות מוסריים

כן. הסברתי זאת. אלוהים רוצה מאיתנו להיות מוסריים וגם להשיג את היעדים הדתיים. זה לא בידיו לכתוב משהו אחר. ראי טור 457 לגבי המוסר ושם בטוקבקים או בשו"ת עלתה אפשרות שכך הוא גם ביחס להלכה.
אלוהים שהוא יישות מוסרית רוצה שנהיה בריאים ורוצה שנהנה. אז למה המציאות שברא לא תמיד מאפשרת זאת? ולמה המוסר לא תמיד מאפשר זאת? ולמה ההלכה לא תמיד מאפשרת זאת?
זה שאלוהים רוצה השגת כמה יעדים שלפעמים נמצאים בקונפליקט לא אומר שהוא לא רוצה באחד מהם.

בלי שום קשר אין שום בעייה מוסרית (ואפילו לא פרימיטיבית) בלשאת שתי נשים וגם בזה שזה לא כך להיפך. כל המציאות הזאת הנוכחית של היום לא נובעת מאיזשהיא מוסריות מודרנית אלא מזה שהנשים נהיו אסרטיביות יותר (שעם זה אין בעייה כמובן. אלא אם כן זה בא על חשבון הנשיות שלהן ואז זו כבר לא אסרטיביות) אבל בעיקר מזה שהגברים נהיו מאוד חלשים מנטלית (שזו בעייה גדולה מאוד). ברמה הפרימיטיבית של המשיכה המינית בין גברים לנשים לא השתנה שום דבר אפילו מתקופת "היותנו" יונקים שכך זה המצב שם. שום זכר (במחלקת היונקים. באופן כללי) בטבע לא יאפשר לזכר אחר להזדווג עם נקבה שלו אבל לא להיפך. בטבע נקבות רוצות רק זכר אחד. את הזכר הכי חזק. זה עניין ביולוגי שאולי יש לחוקרו או שכבר ידוע למה זה ככה. גם ברמה הורחנית והנפשית צריכה להיות כזאת התאמה. אין חובה כמובן לשאת כמה נשים (וספק אם יש יכולת כלכלית או נפשית) אבל מבחינתי לגבר אמיתי (כלומר גברי) צריכה להיות היכולת להיות עד כדי כך אטרקטיבי מבחינת הגבריות שלו שנשים תימשכנה אליו עד כדי כך שתסכמנה להיות נשים שניות ושלישיות וכו'. כמו כן גבר אמיתי כזה הוא לא פלורליסט וגם לא סובלן לאפשרות שאישה שלו תנהל מערכת יחסים עם גבר אחר וכל אישה בפועל תזלזל בגבר כזה (לא תראה בו גבר) ובסופו של דבר תעזוב אותו.
לעומת זאת לנשיות אין את העניין הזה כאמור. נקבות רוצות את הזכר הכי חזק שיש ורק אחד כזה. הנשיות היא אמנם עניין אנושי ויותר מאשר אינסטינקט של בעל חיים אבל היא נמצאת על גבי הקומה הזו ולא מחליפה אותה.

כאמור זו לא הסיבה למה התורה אסרה או התירה משהוא בעניין הזה. היא פשוט השאירה את המצב הנתון בעולם הקדום על כנו. עם כמה הגבלים שלא סותרים את ההגיון (עריות וכו'). גם חרם דרבינו גרשום הוא בבסיסו לא נועד להפוך את דין התורה המקורי ל"מוסרי" יותר (ובמיוחד בעיני הגויים) אלא כי כנראה זה היה צורך השעה.

עקרון דומה אגב חל גם בעניין אשת איש. עם כל זה שחז"ל הזכירו שדיברה תורה כנגד יצר הרע לא ההיה להם בעייה להזכיר במקום אחר כבדרך אגב שלדוד היו 400 בנים מנשים יפות תואר….. כל הדיבורים בעניין זה על מוסר היום קשורים בכך שהיום הלחימה היא פנים אל פנים ואגרסיבית כמו בעולם הקדום. זו תופעה טבעית אצל זכרים (לא רק ביונקים) שלאחר מאבקים גופניים (במיוחד על טריטוריה ונקבות) וניצחון במאבקים כאלו, רמות הטסטוסטרון עולות מאוד בגוף המנצח (באותו זמן). במצב כזה כנראה לעצור את הדחף המיני ואת התוקפנות שבאה עם עלייה כזו ברמת הטסטוסטרון היה משהוא שהוא על סף של דחף שאינו בר כיבוש. אני יכול לשער בנחת שאם התורה הייתה אוסרת אז יפת תואר, אז העמים של אז היו אומרים שהתורה היא לא נורמלית וטיפשית וכו'….. בסופו של דבר אי אפשר למצוא חן בעיני כולם. התורה יצרה במקרה הזה מין איזון בין המציאות החייתית למציאות האנושית (חייבה לשאת את יפת התואר לפני האונס או לאחר פעם אחת בלבד. מחלוקת תנאים)

קודם כל אני לא חושבת שאם אישה אסרטיבית היא לא נשית,ואם לנשים מבחינה ביולוגית או איך שלא תקרא לזה פחות יש בעיה שלגבר שלהן יש כמה נשים זה לא אומר שזה בסדר,זה עדיין פרימיטיבי,אל תנרמל את זה(מה גם שאישה יכולה להיות מאוד קנאית ורכושנית אז הגיוני שהיא גם תרצה שהיא תיהיה האישה היחידה לגבר שלה…)
דבר שני אני לא חושבת שהמוסר המודרני הוא בגלל רק שנשים ניהיו יותר אסרטיביות,אלא גם כי זה פשוט הכי מתבקש והכי עובד.
כמו שפעם חשבו שאישה "למטבח" שזה גם פרימיטיבי בעיני,נשים היום מוכיחות בפועל כמה זה לא נכון,זה לא תמיד שפרימטיביות=האמת "הטהורה והשורשית"

לעדי
לא הבנת
אני לא אמרתי שאם אישה היא אסרטיבית אז היא לא נשית אלא שזה יכול לקרות וגם קורה הרבה. במקרה כזה לא נכון לקרוא להן אסרטיביות אלא אגרסיביות. זה אכן המקרה הנפוץ. אסרטיביות נטו – כלומר שמצד אחד האישה היא לא פראיירית (ויודעת לא לוותר על שלה) אך גם לא גסה ומחוספסת וצעקנית ונוירוטית אלא נשית – היא מאוד מאוד נדירה. לנשים עוד יותר קשה למצוא את האיזון הזה מאשר לגברים שגם אצלם היא לא מצויה כמעט. אני מכיר בחיי מעט מאוד נשים כאלו. אלו היו ככל הנראה גם הנביאות הקדומות ( דבורה ,מרים) או אביגיל אשת דוד

שנית, לגבי אם האישה יש בעיה או אין בעיה אם תהיינה לבעל שלהן עוד נשים אין זה מוריד או מעלה מנשיותן. אני אמרתי ששאני חושב שלגבר צריכה להיות רמת אטרקטיביות כזו שתשבור ותנצח כל רצון בבלעדיות (ורכושנות וקנאות) על חשבון מערכת יחסים איתו… האישה לא רלוונטית כלל לדיון הזה.
פרימיטיביות במובנה הפשוטזה לא דבר נורמלי או לא נורמלי אלא בסיסי וראשוני. אין פה משהוא שצריך לנרמל. אם יהיה אדם גדול מאוד שהרבה נשים משכילות ומצליחות תרצינה להיות לו לנשים אפילו אם עוד כמה נשים אז אין פה שום דבר לא נורמלי (וגם לא פרימיטיבי במובן השלילי – לא מפותח) כי הכל בהסכמה ובמודעות. אדם כזה – אם שאר אנשי המדינה שלו ירגישו כלפיו שהם כמו ילדים – יוכל גם להיות מלך עליהם וזה גם לא יהיה פרימיטיבי (במובן השלילי).
המציאות היום שרוב הגברים נהיו מאוד חלשים מנטלית (יחסית לעבר) שלא נאמר רכיכות של ממש. באופן גלובלית זו לא הדרדרות אלא חלק מההתפתחות של האדם . כמו שכשאדם משכיל ומחכים הוא גם פחות עוסק בכושר גופני ומאבד מכושרו הפיסי ומכוחו וממסת השרירים שלו. חוץ מזה שכשאדם נהיה חכם יותר הוא גם נהיה פחדן יותר ולכן חלש יותר. אבל בסופו של דבר זה פגם רציני. השלמות היא חכמה וכוח ואומץ ומנטליות חזקה. וזה יקרה בשלב הבא של ההתפתחות האנושית החברתית. אפשר לראות גם כיום כמה המערב חלש מנטלית ביחס למזרח ואיך האמריקאים (והארופאים) מתרפסים בפני האיראנים הרשעים שחלשים מהם פיסית עשרות מונים רק מפחד של שינוי במחירי הנפט וירידה ברמת החיים החומרית שלהם.

מצד האמת אין במונוגמיה דבר מתבקש יותר מאשר בפוליגמיה. יש אנשים שזה מתאים להם מצד האישיות והסמכותיות והגבריות שלהם והיכולות הפיננסיות שלהם ויש שלא.
וזה גם בטח לא עובד יותר – וזאת בטח כאשר במערב אחוזי הגרושים הם 50% (ככה אומרים כל הזמן. ובישראל 33%) ועוד חוזרים ואומרים השכם והערב שנישואין זה לא דבר טבעי ויש בגידות וכו'. נישואין זה אכן משהוא שהוא לא טבעי -אבל אמור להיות על טבעי (כמו האדם שביחס לחיות הוא על טבעי). וברגע שהעל טבעיות הזאת מסופקת היא גם יכולה לעבוד עם גבר אחד ואלף נשים.

פרימיטיביות היא לא האמת המושרשת, אבל כל נורמה התנהגותית אנושית שנלחמת בה חזיתית ומנסה לעקור אותה מיסודה, היא שקר וזיוף שסופו לקרוס. האדם אמור להיות "על טבעי" ולא סתם "לא טבעי". אני אגב כותב את זה מנסיון חיי ותצפיותי ולא בשביל לתרץ או להסביר את חוקי התורה. נכון שתמיד הייתי דתי ולא ידעתי את כל זה. אבל בכל סתירה כזו בין התורה לתפיסות העולם והחברה המודרניות כזו ידעתי להניח (בזכות חינוך מצויין כבר מגיל צעיר מאוד) דברים בצ"ע ולא להתרגש מכל קושייה. אם שני דברים מרגישים לי אמיתיים (או אני מאמין באמיתיותם) וגם סותרים אחד את השני אני לא אדחה אחד מפני השני ואחכה לכתוב השלישי שיכריע ביניהם. אגב, עד היום, זה עבד נהדר. ובכל מה שקשור לנורמות של החברה האנושית כמעט תמיד (תמיד, חוץ מעבדות. בינתיים. וגם היום לא תמצאי אף אחד ששואל למה התורה לא אסרה עבדות. אפילו יש לי הסבר כמעט מלא למה העונש על אונס הוא כל כך קל יחסית להיום) התורה "ניצחה" בסופו של דבר אחרי שנים ארוכות של מחשבה והתבוננות – את התחושה של ה"מוסר" או הנורמה המודרנית. דבר שלא קורה אגב, בין התורה לתפיסת המציאות המדעית (של מדעי הטבע).

אוואו אוקי אני אנסה להגיב על הדברים כי נראה שהכנסת כל מיני נושאים,
ואני רוצה לעשות קצת סדר בראש.
אני שמחה ששינת את המושג מאסרטביות לאגרסיביות,זה בהחלט יותר מתאר את מה שרצית להסביר פעם קודמת(שזה פחות נשי),אך אתה מדבר על איזשהו איזון כזה מיוחד,הייתי רוצה יותר שתסביר למה אתה מתכוון? שרוב הנשים הן מה? לאיזה כיוון אתה חותר? אתה גם כל הזמן אומר שגברים נהיו חלשים מנטלית ורכיכות,בעיני זו רק טענה אולי זה נכון בהקשרים מסויימים כמו שאמרת שאדם ככל שיותר חכם ולומד אז הוא פחות חזק פיזית,אבל באופן כללי לא נראה לי שזה המצב,אולי אתה אומר את זה בגלל שנשים ניהיו חזקות ומשפיעות יותר אז הגברים נחלשים,אבל זה סתם תירוץ,מי שרוצה להיות חזק ומשפיע לא אמור להפריע לו שאחרים גם חזקים,יש מקום לכולם (לפחות אמור להיות בחברה מתוקנת זה שיש אנשים שמנסים להעפיל או להנמיך אנשים אחרים זה לא אידיאל…)
לגבי גבר אחד עם הרבה נשים-אני יכולה להסכים שבתאוריה זה יכול לעבוד אבל זה לא כזה רלוונטי ברמה הפרקטית והביצועית,במיוחד אחרי כל המהפכה המודרנית,(קבלת נשים להשכלה גבוהה,זכות הצבעה) בהקשר לזה אני אמרת ואני אצטט-" פרימיטיביות היא לא האמת המושרשת, אבל כל נורמה התנהגותית אנושית שנלחמת בה חזיתית ומנסה לעקור אותה מיסודה, היא שקר וזיוף שסופו לקרוס"-אם בהגדרה ריבוי נשים לגבר אחד זה הפרימטיביות(אחזק ואומר שיש את זה גם בחיות כמו כמה לביאות לאריה אחד…) אז מה אתה אומר שמנסים לעקור את זה? המציאות מוכיחה שזה פשוט עובד ואמרתי את זה גם קודם,אז אני לא רואה שזה הולך לקרוס בקרוב אלא אם כבר במגמת עלייה והתפתחות.
בחלק הזה כבר גלשת לנושא קצת אחר אבל אומר בכל אופן נראה שאתה כן מסתכל על הדברים בעין בוחנת ורחבה ולא שולל או מאמת דברים מהר.
העלת גם את הנושא של עבדות כמשהו שאם הבנתי נכון לא מתכתב עם הנורמות של החברה האנושית אבל מה זה קשור לעונש על אונס? (מעניין גם למה באמת הוא קל יחסית)
וגם כתבת שהתורה "ניצחה" את התחושה של ה"מוסר" או הנורמה המודרנית ושזה לא קורה בין התורה לתפיסת המציאות המדעית-כלומר שם היא לא "מנצחת"? כי לפי מה שאני יודעת בדרך כלל כשיש סתירות מדעיות בין התורה למדע מפרשים את זה כמשל,מטאפורה,או אפילו טעות אנוש מתקבלת שאין לשלול את כל התורה בגללה.

כתבתי תגובה כאורך הגלות ובגלל בעייה טכנית התגובה לא התפרסמה. אז אכתוב בקצרה

אני מתכוון שרוב המוחלט של הנשים אינן בעלות איזון שכזה. אסרטיביות אצלן היא הרבה יותר נדירה מאשר אצל גברים שגם אצלם זה כמעט לא מצוי בימינו (אחד מאלף מצאתי וכו' לא מצאתי). אני לא יודע מה צריך לתרץ כשאת אומרת שאני מנסה לתרץ. תרוצים נותנים לקושיות. מה הקושיה אותה אני מנסה לתרץ ? אני אומר מפורשות שגברים נהיו רכיכות. לנשים מעצמן אין כל חוזקה או השפעה על כלל החברה, אלא אם כן גברים יתנו להן ויאפשרו להן השפעה כזו. ולו רק בגלל שגברים חזקים גם פיסית וגם מנטלית יותר מנשים. אם נשים נהיו משכילות יותר אז באותה מידה גם גברים נהיו יותר משכילים. כל ההתקדמות של נשים במדרג החברתי נובעת בגדול מאגו של גברים וממלחמה ותחרות בינם לבין עצמם.אין פה באמת "התקדמות" אמיתית. אם הנשים תחלטנה כולן לצאת כנגד כל הגברים (כמו שרוצות לעשות הפרוגרסיביות הפמיניסטיות למיניהן) הן תחזורנה לתקופת האבן מבחינה תודעתית והשכלתית. אל תשלי את עצמך בעניין "יש מקום לכולם" . רוב מוחלט של הגברים (חוץ מכמה צדיקים כמו הרב קוק והרב אשלג) מתחרים אחד בשני ואפילו בתת מודע והנשים קל וחומר.

ריבוי נשים אינו משהוא פרימיטיבי כשלעצמו אלא משהוא שהיה קיים במציאות הפרימיטיבית בגלל הפער (המנטלי ההשכלתי והכלכלי) הגדול מאוד שהיה בין גברים לנשים (פער כמו בין מבוגרים לילדים). אין שום עניין לעקור אותו (באותה מידה שאין עניין גם לעודד אותו) היות ומצד האמת אין עניין לצמצם את הפער בין גברים לנשים (במיוחד כשזה בא על חשבון התקדמות של גברים) וכמו שבאותה מידה שאין עניין להגדיל את הפער הקיים. ההתעסקות בפערים וצמצומם היא סוציולוגיה חסרת ערך (דבר בעל ערך הוא דבר שמקדם האנושות כולה כאורגניזם אחד. כמו מציאת תרופה לסרטן לדוגמא). כלומר, פרימיטיביות היא בפני עצמה לא דבר שלילי אלא בסיסיות. היא נהיית שלילית במקום שיש ציפייה שהבסיסי יתפתח, והוא משום מה עדיין לא התפתח. או לחילופין מציאות פרימיטיבית היא שלילית או גסה ביחס למציאות מפותחת ממנה וגם זה אם חושבים שגם המציאות הפרימיטיבית כבר הייתה צריכה להתפתח. ילד הוא פרימיטיבי (חשיבה ילדותית היא פרימיטיבית), אבל אין שום בעיה להיות ילד. יש בעייה להיות ילד שלא מתבגר בכלל והוא כבר בן 250 ועדיין ילד (אפילו אם גם לא הזדקן פיסית ביום אחד מאז גיל 8). גם היום, אם יקום אדם גדול וחכם שביחס אליו הרבה נשים תרגשנה כמו ילדות ביחס למבוגר (יש פער מנטלי גדול) אז אף אחד לא ירגיש בעיה עם זה שכולן תתחתנה איתו. ואדרבה דווקא המציאות מראה שגבר שיש לו אופציה לקשר עם הרבה נשים אטרקטיביות אחרות נחשב נחשק עוד יותר בעיני כל בת זוג נוכחית שיש לו. קנאה משום מה מגבירה את החשק של אישה לבן זוגה באופן מוזר.
המציאות לא מוכיחה שמונוגמיה זה מה שעובד היות והיום אחוז הגרושין בחברה המערבית המפותחת הוא פי אלף יותר גבוה מזה של חברות פרימיטיביות ואף מימי קדם . וזה גם אחרי שמסנננים את אפקט חוסר הגרושין מפאת בושה ולחץ חברתי שקיים בחברות פרימיטיביות. ובטח לא בימי קדם. בקיצור פוליגמיה (בהסכמה כוללת של המשתתפים בה) היא דבר לגיטימי לחלוטין ובמיוחד בעיני מי שמחשיב את עצמו כליברל.

הזכרתי את העבדות או עונש על אונס כעוד שתי מציאויות שבהן יש ניגוד בין היחס של התורה אליהן לבין היחס המודרני וגם טענתי שגם למקרה של אונס יש לי הסבר טוב. עבדות היא באמת הדבר היחיד שהיה קיים בעולם הקדום שבאמת לא קשור למציאות הפרימיטיבית (במובן הנייטרלי).

בעניין הסתירות של תורה עם המדע, הסתירה היא הרבה יותר מאשר איזה עניין נקודתי של הסתירה בין גיל העולם במדע לבין זה שבתורה, או לעניין האבולוצייה של המין האנושי מהחיות או בריאתו כיצור נפרד. אני לא מאמין ולא אוהב תרוצים (" מטאפורות") בשביל להמשיך לחיות בחיי התרדמה הדתיים הרגילים. מבחינתי אם אין אינדיקציה לכך שחלק מהתורה לא אמור להתפרש כפשוטו הפשוט (אינדיקציה משאר החלקים בתורה או משאר המקרא) אזי הוא צריך להתפרש כפשוטו הפשוט. למשל . אני מאמין שהעולם נברא בששה ימים של 24 שעות כמו אצלנו. במקום תרוצים, אני מחפש הסברים אמיתיים שמאירים את העיניים. הסבר אמיתי מעניק לך הרבה יותר מאשר יישוב קושיות. ופה הפער בין התורה והמדע הוא גדול מאוד כי יש ביניהן פער של שפה (ולכן תפיסת עולם) בהסבר המציאות הטבעית והאנושית. השפה של המדע היא שפת המדע המכנית והסיבתית הדטרמיניסטית עיוורת והאקראית לעומת השפה של התורה שהיא שפה מיתולוגית . כלומר של בריאה (של עולם) מכוונת טלאולוגית מתוך מחשבה תחילה ע"י תבונה שמשקיפה עליה ועשוייה באופן דמוי אנושי. לכן פה המחשבה שצריכה להיות מושקעת היא הרבה מעבר למה שהושקע עד היום (יש אמנם הסבר לפער הזה בתורת הקבלה ואצל הרמח"ל והמהר"ל ואמכ"ל)