פונדמנטליזם וסינטטיות והשלכות מעשיות

שלום רב
קראתי את ספרך "אמת ולא יציב" וכבר בראשיתו חשתי סלידה מהחתירה התועלתנית ליצירת מערכת חשיבה שלא תוביל אותנו להשלכות הקיצוניות.
אבל הבעיה העיקרית שלי עם מסקנת הספר לטובת החשיבה הסינטטית היא שהיא לא פותר את הבעיה בכלל.
כי הרי לאוחז באמת (הבלתי יציבה) הסינטטית אין שום בעיה להשתמש בכלים רדיקלים כמו עונש מוות או חוק דרומי או לחסל מחבל כמו חתול וכו'.
בתחילה חשבתי על ההבדל בין הריגה מתוך חוסר הערכה לחיי אנשים מסויימים לבין הריגה ככלי אפשרי אבל זה לא מחזיק מים.
בקיצור בעל מחשבה סינטטית בדיוק כמו חברו הפונדמנטליסט יכול להחליט (אף בחוסר ודאות) על מעשים טוטאליים\קיצונים ע"פ האמת בה הוא מאמין, והדבר היחיד שהשקפה סינטטית עושה הוא להנמיך את רף הוודאות, מה שבהשקפה תועלתנית (יאקי…) יכול להוביל למצב הפוך של הנמכת הערכים עוד יותר.
נזכרתי בסיפור על אחד שרצה להרוג אדם שני אחרי שראה שהוא בא להורגו, ואדם שלישי ניסה לשכנעו כי אולי הוא לא ראה טוב, ושהוא לא יכול לסמוך על המחשבה שלו וכו' וענה האדם הראשון כי הוא מתכוון לרצוח את השני עם אותה ראיה ומחשבה שבא הוא ראה אז זה מתקזז.
בקיצור מוסר וערכים הנובעים מהשקפה סינטטית לא יכולים להיות יותר חזקים ממעשים קיצוניים המונעים ע"י אותה השקפה.
בשמחה ובתענוג
ראובן