ציצית ופתיל תכלת בימינו
לא רק בימינו. בכל יום ויום ובכל דור יש לשים פתיל תכלת. זו מצוות עשה חיובית (ולא קיומית כפי שיש המתבלבלים לאור משנת מנחות "התכלת לא מעכב את הלבן") מן התורה. השאלה היא האם הזיהוי של התכלת החדשה הוא נכון. כאן אני נוטה לחשוב שכן, ולפחות מכלל ספק לא יצאנו. ספיקא דאורייתא לחומרא (אמנם יש שפקפקו לגבי מצוות עשה, ואכ"מ). לדעתי זה אף למעלה מספק שקול.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
בהמשך לשאלה זו, למיטב הבנתי, פתיל תכלת הוא חלק ממצוות ציצית. והרי ידוע שמצוות ציצית הינה מצווה קיומית. כלומר, האם אתה מתכוון שבכל יום חייבים להתעטף בציצית עם פתיל תכלת? ואם לא, ביטלת עשה?
בנוסף רציתי לשאול, מדוע שנקיים בכלל את מצוות ציצית בימינו?
ובנוסף, האם לדעתך יש איסור בהתעטפות בציצית בלי תכלת (רק פתילים לבנים).
——————————————————————————————
הרב:
מצוות ציצית אינה קיומית. אמנם יש אחרונים שמתבטאים כך, אבל הם טועים או מערבבים מושגים. מצווה קיומית היא מצווה שניתן לקיימה אבל לא לבטלה. אבל את מצוות ציצית אפשר גם לבטל: אם תלבש בגד של ד כנפות בלי ציצית ביטלת עשה דציצית. לכן מצוות ציצית היא עשה חיובי מותנה (בהתקיימות של נסיבות), ולא עשה קיומי.
נכון שאפשר לא ללכת עם בגד של ד כנפות ואז לא להטיל ציציות ולא עוברים על כלום. אבל בה במידה אפשר לא לאכול כדי שביעה ולהיפטר מברכת המזון. האם פירוש הדבר שברכת המזון היא קיומית? ודאי שלא.
כשאמרתי שתכלת היא עשה חיובי התכוונתי באותו מובן של מצוות ציצית. כשאני לובש בגד של ד כנפות יש חובה לשים ציצית עם לבן ועם תכלת, ואם לא עשיתי את אחד מהם ביטלתי עשה. אם בכלל לא לבשתי בגד של ד כנפות כמובן לא ביטלתי את העשה הזה.
אמנם בגמרא מופיע שבעידנא דריתחא מענישים על אי לבישת בגד כזה כדי להתחמק מחיוב ציצית, אבל כבר כתבו התוס' שזה לא שייך במקום שבכלל לא נוהגים ללבוש בגד כזה (שאז אי הלבישה אינה כדי להתחמק מהמצווה אלא סתם כי זה לא הבגד המקובל).
לא הבנתי את השאלה לגבי קיום מצוות ציצית בימינו. למה שלא נקיים אותה?
אכן, יש ספק איסור של ביטול עשה (בגלל הספק שזוהי התכלת הנכונה). ייתכן שעדיף ללכת בלי בגד ציצית בכלל. כשנלך עם לבן בלבד נקיים את מצוות הלבן וספק אם נבטל את התכלת. השאלה האם עדיף לקיים מצווה תוך ספק ביטול מצווה חיובית אחרת, או שעדיף לא לעשות את שניהם, לא לקיים ולא לעבור. ואולי זו מצווה הבאה בעבירה ואז אין לך כלל מצווה.
——————————————————————————————
שואל:
לגבי ציצית בימינו, התכוונתי שבימינו ממילא לא נוהגים ללכת עם בגדי 4 כנפות, אז למה שנטרח ונלבש בגדי 4 כנפות עם ציצית? הרי יש מצוות חיוביות מותנות רבות בתורה שאנחנו לא טורחים לקיים (למשל פטר חמור). ועוד אנחנו ממילא מתעטפים בטלית גדול בתפילת שחרית, כך שאנחנו מקיימים ממילא באופן יומיומי את מצוות ציצית, אז למה צריך להמשיך ולקיים בכל שעות היום?
——————————————————————————————
הרב:
באמת לא צריך. זה מנהג בעלמא. כמובן שמי שעושה זאת מרוויח מצוות עשה, אבל מי שלא עושה זאת לא עבר על כלום. כפי שהסברתי, גם טיעון העידנא דריתחא לא מחזיק מים בהקשר זה.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
כתבת שאין שיטה הלכתית שפוטרת מתכלת אבל כתוב במפורש שלבן לא מעכב תכלת ותכלת לא מעקב לבן ק"ו כשיש ספק אם זו באמת התכלת.
אופק
——————————————————————————————
הרב:
זו טעות נפוצה. העובדה שהתכלת לא מעכב את הלבן לא אומרת שהתכלת הוא התנדבות. גם תפילין של יד לא מעכבים את של ראש (באותה משנה במנחות). האם גם תפילין של ראש אינם חובה? כששני דברים לא מעכבים זה את זה פירוש הדבר שאם לא עשית את האחד עדיין יצאת ידי חובת השני. אבל הראשון כשלעצמו יכול להיות חובה גמורה. לכן
כשהטלת ציצית של לבן בלבד, ביטלת עשה של תכלת, אבל זה לא עיכב את הלבן שאותו קיימת. ואם יש ספק האם זו התכלת, חלים דיני ספיקות הרגילים.
ראה פירוט במאמרי כאן.
——————————————————————————————
שואל:
אבל זו בדיוק הנקודה. מכיוון שתכלת לא מעכב לבן, ויש ספק לגבי נכונות של התכלת, אין פה חובה ובדיוק בגלל זה יש ההלכה הזו. הרי אי אפשר לחייב אדם במצוה שאינו יכול לקיימה, ועל פי דיני ספקות הוא בכלל לא מחויב כי ברגע שיש ספק על מצוה אין חובה לקיים אותה. המשל/דוגמה מהתפילין סילוף הדברים כי אין לנו ספק לגבי מה זה תפילין או אם ראש פותר יד וכו'. הדוגמה/משל הנכונה היא לשאול אם יש חובה להניח תפילין של ר"ת. והתשובה של הגר"א היא גם קבילה פה. ק"ו כשיש יותר משיטה אחד לתכלת ובניגוד לתפילין אי אפשר לקיים כל האפשרויות.
אופק
——————————————————————————————
הרב:
שלום אופק.
הסברתי את הדברים, ואחזור שוב.
ראשית עלינו לבחון את המצב כשיש ודאי תכלת. במצב כזה העובדה שהתכלת לא מעכב את הלבן ודאי אין פירושה שהתכלת הוא וולונטרי (התנדבותי). מוסכם? לזה הבאתי את הדוגמה ה"מסולפת" מתפילין. אשמח אם תסביר לעניי הדעת שכמוני מה מסולף כאן (חוץ מהפירוש שנתת לדבריי).
אז כשיש ספק תכלת יש לקיים אותה מספק ככל מצווה אחרת. אין שום בדל קשר לשאלת עיכוב הלבן. זהו ספק מצוות עשה רגיל. מה שתאמר על ספק עשה (והזכרתי שנחלקו בזה האחרונים, אבל לדעת רובם הגדול יש להחמיר גם בספק עשה) תאמר גם כאן.
קיומן של כמה שיטות לתכלת גם הוא אינו רלוונטי. הקשרים והכריכות גם אם הם לא נכונים לא מעכבים כמעט לשום שיטה. אז מה עניין זה לנדון דידן?
הדוגמה של תפילין של ר"ת לא קשורה לכאן, שהרי בה במידה יכולת לשאול גם על תפילין של רש"י. אלא מאי? ברור שהמנהג שהתקבל לא רואה בזה ספק אלא יש הכרעה כרש"י, והשאלה היא רק האם להחמיר כר"ת. זו לא שאלה בדיני ספיקות רגילים.
——————————————————————————————
שואל:
תודה על ההסבר הנוסף אבל לא הבאת משהו חדש שלא הבנתי מהדברים הקודמים. ראשית, כידוע, ספק דאורייתא לחומרא. יש ספק שזה התכלת, וברגע שאדם לובש ציצית עם תכלת שספק הוא נכנס לדין של ספק מבטל הודאי דרך קיום הספק או במילים אחרות לבישת תכלת שלא התכלת גרום לביטול ודאי של מצווה הציצית. לכן במקרה כזה ואחרים דומים אין לקיים הספק על חשבון הודאי, וכאמור, מכיוון שאין הוכחה שזו תכלת, אין לשים והטעם ברור. לגבי מה שכתבת לגבי תפילין "שהמנהג שהתקבל לא רואה בזה ספק אלא יש הכרעה כרש"י, והשאלה היא רק האם להחמיר כר"ת…" זה לגמרי לא נכון. יש הרבה פוסקים, מהאריז"ל עד ר' עובדיה זצ"ל שקובעים שזה לא ספק אלה חובה. אז כמו שכתבת, אין בזה ספק רגיל, אבל לא איך שהתכוונת ושוב זה לא מטאפורה קבילה.
אופק
——————————————————————————————
הרב:
לא הבנתי את דבריך. גם אם התכלת אינו אמיתי הוא לא ביטל את מצוות ציצית. ולגבי תפילין, אני לא מסכים. אבל כפי שהערתי על דבריך, הייתי יכול לשאול גם על תפילין של רש"י.
כך או אחרת, אין לכל הדיון הזה שום בדל קשר לשאלת העיכוב, ועל כך דיברתי.
מאיפה קיבלנו את התכלת שאנחנו בספק איתו?
איך אפשר להכשיר את התכלת בצורה הלכתית מחדש?
עיין במאמרים שנכתבו על התכלת החדשה. תוכל למצוא ברשת.
אני יודע שזה מחילזון וכולי, אבל מבחינת הקבלה במסורת איך המידע הועבר? במילים דומות- עד כמה ניתן לסמוך על זה…שזה התכלת כמו שנתכווין הבורא.
ב. אם חכמים "יכשירו" להלכה "תכלת" בסיגנון דומה אבל פחות מסובך ויותר זמין- זה ייתכן?
המידע לא הועבר במסורת לגבי החילזון הספציפי הזה. יש זיהוי של חילזון שמתבסס על כמה אינדיקציות. זו לא שאלה של לסמוך אלא לראות את הטיעונים לטובת הזיהוי. לדעתי הם די משכנעים, ובוודאי יש כאן לפחות ספק דאורייתא.
כבוד הרב , הלא תראה בעיניך כמה בעיות נוצרים בגלל בעיות במסורת- איך הבורא לא חשב מראש למחוק את כל הבעיות הללו. זה אלף בית של המצוות, ונאדה- אלפיים שנה אנשים לא יודעים מהו התכלת ואלפיים שנה או קצת פחות אין שום מסורת אמיתית משום מקום על התכלת- למה ה' עושה לנו זאת אם כל המצוות תלויות בציצית שתפקידה להזכיר לנו כל מצווה בזמנה. אני בוש ונכלם
כבוד הרב, אם חז"ל יכלו לבטל דאורייתא ע"י רוב חכמים כי לא בשמים היא, מה הבעיה לעשות זאת שוב (לקבוע הלכה חדשה לגבי חומר הצבע תכלת) ויוצאים מספק דאורייתא, מה הבעיה? במיוחד אם זה לא הלמ"מ
הקב"ה לא עשה לנו את זה. זה קרה מסיבות שונות שלא קשורות אליו. מה שקורה בעולם קורה בגלל חוקי הטבע ובחירות של אנשים. אם הוא מחולל את מה שקורה בעולם השאלה הכי פחות קשה היא מדוע הוא העלים את התכלת.
חז"ל לא מבטלים מצוות דאורייתא וזה וודאי לא קשור ללא בשמים היא. חז"ל רק מפרשים את התורה, ולגבי זה נאמר לא בשמים היא (שמה שקובע הוא פירושם של חכמים ולא בת קול). לא בשמים היא לא בא לומר שהתורה לא קובעת.
אני הבנתי שכן כבוד הרב, אפילו יש כלל הלכה עוקרת את המקרא, אם זה לא לגבי מצווה דאורייתא אז למה אמרו זאת? וממתי אומרים "הלכה" על פירוש (סתמי) לתורה שאינו מצווה?
אגב הרב, עד אותו יום התנור היה באמת טמא הבת קול הודתה והם שינו ציווי התורה והחליפו את הדין תורה ואין הבדל בין דין תורה (כי הוא ציווי) לבין דאורייתא כך שסמכותם גם נובעת מזה הרוב קובעים הלכה וזה כשר כדת וכדין אין אונס.
אתה איתי כבוד הרב? הרי ראיתה כיצד שיברו את כל מה שהכשיר ר' אליעזר וזה לך לאות שההלכה של הרוב קובעת גם על העבר! כן- עד כדי כך. כך שאין בעיה לחכמים היום להכשיר תכלת אחרת בלי בעיה- למה למנוע מצווה זו (בתיקונה מחדש), אם כך?
מושה, אנחנו חוזרים על עצמנו. אתה צריך לראות את המקורות לפני שמתחילים לטחון מים.
חכמים לא יכולים להחליף שום דין שכתוב בתורה, אלא באחת משלוש דרכים: 1. הלמ"מ (שגם היא באה מסיני). 2. פרשנות/דרשה. 3. תקנה/גזירה דרבנן (וגם על זה יש כמה מגבלות).
התנור של עכנאי לא מופיע בתורה אם לא שמת לב. היתה מחלוקת תנאים לגבי דינו, ובמחלוקת פרשנית יש לחכמים סמכות מוחלטת (לא בשמים היא). אבל זו לא סמכות להחליף פסוק בתורה כי בא להם. מאיפה המצאת את זה?
ומעבר לכל זה, בתכלת אין שום סיבה לשנות כלום. אני ממש לא מבין למה נטפלת אליה.
אני בא בכוונה טובה, אמרת למעלה שלחכמים יש סמכות לפרש ז"ל: " (שמה שקובע הוא פירושם של חכמים ולא בת קול). לא בשמים היא לא בא לומר שהתורה לא קובעת", ואני לא אמרתי לשנות את התורה אלא רק להגדיר פירוש חדש (זמני) לתכלת (העתיקה) כדי להקל במצווה ושרבים ישימו פתיל תכלת בציציותיהם כדין וכהלכה. נטפל?! כי כואב לי כשאני רואה אנשים ציציות לבנים בלי הפתיל תכלת ואני קורא כאן שזה לא צריך להיות ככה. מבטלים "עשה" בגלל חיסור ב"תכלת".
אם אתה רואה שאני טוחן מים, אז אל תענה לי. אני אבין בע"ה. או לא אבין גם בע"ה. תודה בכל אופן.
אין דבר כזה פירוש חדש וזמני. אם זה הפירוש שנראה להם הם יאמרו אותו. ואם לא – אז לא.
אוקיי תודה רבה.
אשמח להבין כיצד יש איסור צידה בשבת בחילזון ארגמון קהה קוצים. הן בקושי הוא זז. וכי אסור להפריש תולעים מהמאכל בשבת משום "צידה"? וודאי שמותר. מפי שאינם מחוסרי צידה.
אליס, איסור הצידה הוא משום שהחילזון נמצא במעמקי הים, מכוסה מן העין וצריך להכין לו פיתיון ולצוד אותו ואינו גלוי ואינו זמין ללקיטה ביד.
ורא' רמב"ם הלכות שביתת יו"ט פ"ב ה"ז וראב"ד שם.
מאיר תודה. מי הקדימני ואשלם?!
במחילה מכת"ר, לא עניתם מה ההבדל בין זה לבין תולעים שאף הם מכוסים מהעין.
ולענ"ד אינו דומה כלל לדגים שכשהם מכוסים מהעין הם גם נשמטים מהיד, דהיינו "עבידי לרבויי".
עדיין לא קרב זה אל זה. החילזון נמצא על קרקעית הים חבוי וחמקמק ולכן תפיסתו היא צידה. משא"כ תולעים שנגישות לנו בקלות. ופשוט.
"חמקמק" הוא לא.
"חבוי" – כן, אך עדיין אינו הופך בעל חיים למחוסר צידה.
לדבריכם, שאתם מודים אם החילזון נראה ללא מאמץ שאין בתפיסתו צידה, מה תאמרו אם שניים צללו לים, אחד התאמץ וראה את החילזון והראה לחברו, וחברו תפסו, מי מהם עבר על איסור צידה? אולי בכלל הווי כשניים שעשאוה? הלא דברים הללו כמו זר נחשבו.
אתה מכיר את החילזון הזה ואת הופעתו בים? לי אין מידע על חמקמקותו, אבל אני מניח שיצור ימי כזה הוא חמקמק.
כך או אחרת, נותרת בגדר של "ויש להקשות בדוחק". וכידוע עם יש ליישב בדוחק אולי מסתדרים, אבל יש להקשות בדוחק הוא לפלפולא בעלמא. ואם הדחוקים שאתה מעלה כאן נראים לך זרים פחות מסברא פשוטה שנכתבה כאן, כנראה ההיגיון שלנו בנוי אחרת.
ההגיון שלכם בריא מאוד.
אבל עם כל הכבוד, אי אפשר לחייב אף אחד מחמת הגיון של אחר.
לענ"ד כל התירוצים שנאמרו על קושיית הצידה אינם מספקים.
רצוני לומר שהם נותרו בגדר "סברא" בלא ראיה.
ולפיכך אינם מחייבים איש, מלבד בעל הסברא.
תבורכו על הכל. יישר כחכם. אליס.
היי אליס היקר
אני לא מבין באופן כללי למה דבר שנותר בגדר סברא בלא ראיה יחייבו את בעל אותה הסברא? מאיפה המצאת את זה!
אני רואה שצריך להזכיר את מהלך הדיון. יש נימוקים טובים מאד לזיהוי התכלת עם החילזון הזה. אתה הקשית מדיני צידה, וענו לך. אתה לא מקבל את התשובה, נשארת בקושיא. כן קיבלת – מצוין. מי לדעתך רצה כאן לחייב את מי, ולמה, ומכוח איזה היגיון? על מה מדובר?
אם כך מדוע לא כל הציציות הנמכרות מכילות ציץ פתיל תכלת?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer