ציצית ופתיל תכלת בימינו

מאיפה קיבלנו את התכלת שאנחנו בספק איתו?
איך אפשר להכשיר את התכלת בצורה הלכתית מחדש?

עיין במאמרים שנכתבו על התכלת החדשה. תוכל למצוא ברשת.

אני יודע שזה מחילזון וכולי, אבל מבחינת הקבלה במסורת איך המידע הועבר? במילים דומות- עד כמה ניתן לסמוך על זה…שזה התכלת כמו שנתכווין הבורא.

ב. אם חכמים "יכשירו" להלכה "תכלת" בסיגנון דומה אבל פחות מסובך ויותר זמין- זה ייתכן?

המידע לא הועבר במסורת לגבי החילזון הספציפי הזה. יש זיהוי של חילזון שמתבסס על כמה אינדיקציות. זו לא שאלה של לסמוך אלא לראות את הטיעונים לטובת הזיהוי. לדעתי הם די משכנעים, ובוודאי יש כאן לפחות ספק דאורייתא.

כבוד הרב , הלא תראה בעיניך כמה בעיות נוצרים בגלל בעיות במסורת- איך הבורא לא חשב מראש למחוק את כל הבעיות הללו. זה אלף בית של המצוות, ונאדה- אלפיים שנה אנשים לא יודעים מהו התכלת ואלפיים שנה או קצת פחות אין שום מסורת אמיתית משום מקום על התכלת- למה ה' עושה לנו זאת אם כל המצוות תלויות בציצית שתפקידה להזכיר לנו כל מצווה בזמנה. אני בוש ונכלם

כבוד הרב, אם חז"ל יכלו לבטל דאורייתא ע"י רוב חכמים כי לא בשמים היא, מה הבעיה לעשות זאת שוב (לקבוע הלכה חדשה לגבי חומר הצבע תכלת) ויוצאים מספק דאורייתא, מה הבעיה? במיוחד אם זה לא הלמ"מ

הקב"ה לא עשה לנו את זה. זה קרה מסיבות שונות שלא קשורות אליו. מה שקורה בעולם קורה בגלל חוקי הטבע ובחירות של אנשים. אם הוא מחולל את מה שקורה בעולם השאלה הכי פחות קשה היא מדוע הוא העלים את התכלת.

חז"ל לא מבטלים מצוות דאורייתא וזה וודאי לא קשור ללא בשמים היא. חז"ל רק מפרשים את התורה, ולגבי זה נאמר לא בשמים היא (שמה שקובע הוא פירושם של חכמים ולא בת קול). לא בשמים היא לא בא לומר שהתורה לא קובעת.

אני הבנתי שכן כבוד הרב, אפילו יש כלל הלכה עוקרת את המקרא, אם זה לא לגבי מצווה דאורייתא אז למה אמרו זאת? וממתי אומרים "הלכה" על פירוש (סתמי) לתורה שאינו מצווה?
אגב הרב, עד אותו יום התנור היה באמת טמא הבת קול הודתה והם שינו ציווי התורה והחליפו את הדין תורה ואין הבדל בין דין תורה (כי הוא ציווי) לבין דאורייתא כך שסמכותם גם נובעת מזה הרוב קובעים הלכה וזה כשר כדת וכדין אין אונס.
אתה איתי כבוד הרב? הרי ראיתה כיצד שיברו את כל מה שהכשיר ר' אליעזר וזה לך לאות שההלכה של הרוב קובעת גם על העבר! כן- עד כדי כך. כך שאין בעיה לחכמים היום להכשיר תכלת אחרת בלי בעיה- למה למנוע מצווה זו (בתיקונה מחדש), אם כך?

מושה, אנחנו חוזרים על עצמנו. אתה צריך לראות את המקורות לפני שמתחילים לטחון מים.

חכמים לא יכולים להחליף שום דין שכתוב בתורה, אלא באחת משלוש דרכים: 1. הלמ"מ (שגם היא באה מסיני). 2. פרשנות/דרשה. 3. תקנה/גזירה דרבנן (וגם על זה יש כמה מגבלות).
התנור של עכנאי לא מופיע בתורה אם לא שמת לב. היתה מחלוקת תנאים לגבי דינו, ובמחלוקת פרשנית יש לחכמים סמכות מוחלטת (לא בשמים היא). אבל זו לא סמכות להחליף פסוק בתורה כי בא להם. מאיפה המצאת את זה?
ומעבר לכל זה, בתכלת אין שום סיבה לשנות כלום. אני ממש לא מבין למה נטפלת אליה.

אני בא בכוונה טובה, אמרת למעלה שלחכמים יש סמכות לפרש ז"ל: " (שמה שקובע הוא פירושם של חכמים ולא בת קול). לא בשמים היא לא בא לומר שהתורה לא קובעת", ואני לא אמרתי לשנות את התורה אלא רק להגדיר פירוש חדש (זמני) לתכלת (העתיקה) כדי להקל במצווה ושרבים ישימו פתיל תכלת בציציותיהם כדין וכהלכה. נטפל?! כי כואב לי כשאני רואה אנשים ציציות לבנים בלי הפתיל תכלת ואני קורא כאן שזה לא צריך להיות ככה. מבטלים "עשה" בגלל חיסור ב"תכלת".
אם אתה רואה שאני טוחן מים, אז אל תענה לי. אני אבין בע"ה. או לא אבין גם בע"ה. תודה בכל אופן.

אין דבר כזה פירוש חדש וזמני. אם זה הפירוש שנראה להם הם יאמרו אותו. ואם לא – אז לא.

אוקיי תודה רבה.

אשמח להבין כיצד יש איסור צידה בשבת בחילזון ארגמון קהה קוצים. הן בקושי הוא זז. וכי אסור להפריש תולעים מהמאכל בשבת משום "צידה"? וודאי שמותר. מפי שאינם מחוסרי צידה.

אליס, איסור הצידה הוא משום שהחילזון נמצא במעמקי הים, מכוסה מן העין וצריך להכין לו פיתיון ולצוד אותו ואינו גלוי ואינו זמין ללקיטה ביד.
ורא' רמב"ם הלכות שביתת יו"ט פ"ב ה"ז וראב"ד שם.

מאיר תודה. מי הקדימני ואשלם?!

במחילה מכת"ר, לא עניתם מה ההבדל בין זה לבין תולעים שאף הם מכוסים מהעין.
ולענ"ד אינו דומה כלל לדגים שכשהם מכוסים מהעין הם גם נשמטים מהיד, דהיינו "עבידי לרבויי".

עדיין לא קרב זה אל זה. החילזון נמצא על קרקעית הים חבוי וחמקמק ולכן תפיסתו היא צידה. משא"כ תולעים שנגישות לנו בקלות. ופשוט.

"חמקמק" הוא לא.
"חבוי" – כן, אך עדיין אינו הופך בעל חיים למחוסר צידה.

לדבריכם, שאתם מודים אם החילזון נראה ללא מאמץ שאין בתפיסתו צידה, מה תאמרו אם שניים צללו לים, אחד התאמץ וראה את החילזון והראה לחברו, וחברו תפסו, מי מהם עבר על איסור צידה? אולי בכלל הווי כשניים שעשאוה? הלא דברים הללו כמו זר נחשבו.

אתה מכיר את החילזון הזה ואת הופעתו בים? לי אין מידע על חמקמקותו, אבל אני מניח שיצור ימי כזה הוא חמקמק.
כך או אחרת, נותרת בגדר של "ויש להקשות בדוחק". וכידוע עם יש ליישב בדוחק אולי מסתדרים, אבל יש להקשות בדוחק הוא לפלפולא בעלמא. ואם הדחוקים שאתה מעלה כאן נראים לך זרים פחות מסברא פשוטה שנכתבה כאן, כנראה ההיגיון שלנו בנוי אחרת.

ההגיון שלכם בריא מאוד.

אבל עם כל הכבוד, אי אפשר לחייב אף אחד מחמת הגיון של אחר.
לענ"ד כל התירוצים שנאמרו על קושיית הצידה אינם מספקים.
רצוני לומר שהם נותרו בגדר "סברא" בלא ראיה.
ולפיכך אינם מחייבים איש, מלבד בעל הסברא.

תבורכו על הכל. יישר כחכם. אליס.

היי אליס היקר
אני לא מבין באופן כללי למה דבר שנותר בגדר סברא בלא ראיה יחייבו את בעל אותה הסברא? מאיפה המצאת את זה!

אני רואה שצריך להזכיר את מהלך הדיון. יש נימוקים טובים מאד לזיהוי התכלת עם החילזון הזה. אתה הקשית מדיני צידה, וענו לך. אתה לא מקבל את התשובה, נשארת בקושיא. כן קיבלת – מצוין. מי לדעתך רצה כאן לחייב את מי, ולמה, ומכוח איזה היגיון? על מה מדובר?

אם כך מדוע לא כל הציציות הנמכרות מכילות ציץ פתיל תכלת?