קאנט והוכחות לוגיות לאלוהים
קאנט טוען בספרו ביקורת התבונה הטהורה שהלוגיקה שלנו לא יכולה להוביל אותנו להוכחות לקיומו של אלוהים שהוא האינסוף ומאידך גם מחוץ ללוגיקה ולהכרה שלנו.
טענה זו דוחה את בעצם את כל ההוכחות החוקיות לאלוהים.(הרב סלובייציק חמש שנים על המציאה ויישר קופץ להוכחה לאלוהים רק מתוך הרגש)
איך הרב מתמודד עם האמירה החזקה הזו?
ראשית, לא מוכרת לי אמירה כזאת של קאנט. להיפך, בביקורת התבונה הטהורה הוא עובר על שלושת סוגי ההוכחה ושולל כל אחד לחוד. הוא לא שולל את האפשרות העקרונית להוכיח את קיומו של אלוהים.
וגם לעצם הטענה, מה חזק בה? טענה אווילית ממש. ולא מפני שהטענה שהוא מחוץ ללוגיקה גם הי אאיוולת. אבל בלי קשר לזה, גם אם הוא מחוץ להכרה, זה לא מונע הוכחה לקיומו. לדוגמה, ההוכחה שיש משהו שברא את העולם כי דבר מורכב לא נוצר באופן ספונטני, לא זוקקת שום הנחה על אלוהים או יכולת להכיר אותו ולומר עליו משהו. אני מוכיח שקיים משהו שברא את העולם. השאלה האם יש לי דרך להכיר אותו או לא, אינה רלוונטית להוכחה. וכך גם לכל שאר סוגי ההוכחות שאני מכיר.
ועוד לא דיברתי על הוכחה לאלוקים מתוך רגש. אני אפילו לא יכול להתייחס לשטות הזאת. זהו צירוף מילים שאין לו פשר.
אני חושב שקצת עשו לרב סלובייציק עוול. הוא טוען שהידיעה על קיומו של אלוקים טבועה אצל כל אחד בהכרה הבסיסית ביותר לפי מה שידוע לי. כלומר זה סוג של אינטואיציה כזאת. אני מניח שהרב מכיר את הטענה של הרב סלובייציק יותר טוב ממני.
הרב תתפלא יש הוכחה אלוקים מתוך הרגש ולא ברור שהיא כל כך רעה אם תכניס אותה לראיה הפיזקותאולגית. והיא אפילו משפרת את טור 144
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer