קבלה- נפשות מאוחדות יוצרות תודעה אחדותית? עיבור וגלגול והבנת חלקי הנר"ן

בס"ד
שלום הרב!
רציתי לשאול שאלה את הרה"ג שליט"א (ושמא ז"ל וישל"ע ע"פ ספינת תסאוס בשינויי דעות וכדלהלן), הבנתי שע"פ הקבלה (או רק לפי שיטות מסויימות לפחות), קיימים מושגים כמו גלגול ועיבור:
ונניח כי האדם המרגיש והחווה בדרגות הפשוטות מתואר ע"י מונח הנפש וזהו האלמנט היסודי של החי. אך על גבי תיאור זה מוסיפים כי ייתכן שיהו כמה נפשות או ניצוצות שיתגלגלו במעין תרכובת בבן אדם יחיד. או כפי שמצינו את המונח של עיבור נשמה, שנשמה שאיננה חלק מן האדם הראשוני תתעבר בו במשך חייו או לרגעים מסויימים. (אומנם יש קצת מקום לחלק כי נשמה זה דרגה גבוהה ועל כן מדובר לכאורה במשהו טפל לאדם).
ועתה, ידועים לי דברי פרשנות של הרב לשיטת בעל התניא עם המחקרים שחוקרים במשנת בעל התניא היכן מונח הוא בידיוק "האדם" לשיטתו. אז למשל הנפש האלוקית והנפש הבהמית, הם חלקים מאותו "אדם" ומרכיבים אותו. ולכן החיפוש בין הישות לבין מה שמרכיב אותו יוצר אצל חלק בלבול. כי ההרכבות הם הם חלק מן הישות. ולא כעקרון זהות הבלתי נבדלים של לייבניץ.
אך רציתי לשאול, אם נניח כי כמה נפשות מתגלגלות לאדם אחד, כיצד הדבר הזה יוכל להסביר את אחדות התודעה. שהיא היא אחת מן הראיות החשובות והחזקות של הפילוסופים לדואליזם ולקבלת הנפש כדבר "אחדותי" יחסית. (או לכל הפחות שלא מורכב מאנשים רבים…).
וכאן אני כן חושב שעולה התמיהה מה הוא אותו "אדם" והתירוץ של הרב בבעל התניא לא יועיל בדבר זה. וכאן זה נשמע ממש ממש לא סביר.
ועל הדרך, אשמח אם הרב יוכל לקרב לשכל (או להפנות) למקום שמסביר את היחסים בין חלקי הנר"ן ובפרט שכל חלק שפה מורכב או יכול להתעבר עם חלקים של "אנשים" אחרים. כי פשוט כששמעתי דברים אלו נראו לי מאוד תמוהים, וגם כשדנתי לגביהם עם אנשים שאמורים להבין נראה שהם "קיבלו" דברים אלו ופחות ניסו לקרבם לשכל.
 
נ.ב
היחס שבין נפשות שונות לתרכובות של אחדות התודעה נראית מצד אחד כעיקרון אמרגנטיות שמביאים המטראליסטים, אך נראה שכן קיים חיסרון כי כל נפש צריכה להיות מובנת כדבר החש בפנ"ע, ולא חש בצורה מחוברת.