קו״ח במאתיים מנה

אנסה להציע משהו ואם יש בו טעם יהיה להליץ על דברי מהרש"א. בכלל כרייה פתיחה לא בגלל שהכורה פותח מכסה שהוא י' טפחים אדמה. אלא הכורה שחופר בור ברגב האחרון (שמשלים את הבור לשיעור) הוא עושה פעולת פתיחה רגילה. הוצאת הרגב האחרון היא פתיחה ולא כרייה, והיא דומה להסרת מכסה מבור קיים ולא ליצירת בור חדש. שיעור י' טפחים הוא שיעור בבור לנזיקין אבל גם בלעדיו יש בור בעולם. ומעתה כך. פעולת הכרייה של הכורה בשאר הרגבים עד האחרון הן היסטוריה עתיקה שעליה הוא בוודאי פטור. ובפעולה האחרונה הוא פותח רגיל בלבד ולכן יש לחייבו. ולמה אינו כורה אלא פותח כי כבר ישנו לבור בעולם. ומה שבעבר נענע ידיו לכרייה זה לא רלוונטי. אבל בת אביו ואימו עושה מעשה אחד שהוא חמור יותר מבת אביו. ובעדים זוממים שהרגו אין נהרגים הנה הם כעת עומדים לפנינו עם המעשה החמור בידיים שהעידו שקר ויצאה מכח זה הריגה, ועל מעשה חמור אי אפשר להעניש אותם לפי שאין עונשים מן הדין. בכורה בור יש שני מעשים נפרדים (כרייה ופתיחה) והמחייב אחרון, ובזה אפשר לתמוה על המכילתא למה עמדה להסיק דבר תמוה שאפילו בכזה דבר עונשים מן הדין ולא מצאה לה מסקנות אחרות. מה דעתך. אגב כפי הנראה הקטע הזה במהרש"א מהדורה בתרא (ב"ק מט) אינו למהרש"א אלא לחתנו המלבה"ד.

בור י הוא למיתה ולא לנזיקין. לנזיקין בכלל לא צריך עומק (גם קליפת בננה היא בור. וצע"ק לגבי הבלו). לא סביר בעיניי שדבר כזה ייחשב פותח, ולפחות היו צריכים להסביר זאת ולא לדבר בעלמא על פתיחה. מעבר לזה, לשיטתך אין כלל כורה בעולם אלא רק פותח.

אכן טעיתי.