קטניות

ילמדנו רבינו.
מה שונה דין הקטניות מדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור על אף ידיעתם שזה מותר שהדבר אסור עליהם מתורת מנהג כמבואר בתוס' פסחים נא א ד"ה אי. ולדעת כמה ראשונים (רמב"ן רשב"א מובא בב"י סי' ריד) אין מועיל למנהג כזה התרה.
רבינו ירוחם שכתב שהוא מנהג של שטות הוא מפני שבמקומו לא נהגו כן והוא שטות לנהוג כן מלכתחילה, אבל לאחר שנהגו כן באשכנז על דעת שהוא מותר וברצונם לנהוג בו איסור לכאורה מנהגם מנהג.

לא הבנתי מה קשה לרב מדוע הספרדים לא חששו שהתערבו חיטים בקטניות
זה בסה"כ חשש רחוק שהספרדים לא חששו לו והאשכנזים כן חששו לו?

בועז,
רבנו כבר לימדנו שמנהג שטות שונה ממנהג רגיל. הרי יכולת לשאול על כל מנהג שטות במה הוא שונה מהיתר שנהגו בו איסור. מנהג שטות הוא מנהג חסר שחר ולא רק מנהג שסתם לא נהגו באותו מקום.

אש,
זה לא חשש רחוק אלא לא חשש כלל. החשש בזה לא שונה מהותית מהחשש שיתערבב חמץ בקמח תפו"א. והוא בטח לא קשור לקטניות שהיו בימיהם או לא, או קטניות ירוקות או לא.

שמעתי מת"ח נ"ע שבחייו ביקש לא לומר את הדברים בשמו, ולכן אני מכבד את רצונו, שכל גזרה שהפכה לחוכא, בטלה מאליה. והביא ראיה מאיסור הלוואה בריבית לגוי שתוספות כתבו שהוא פקע כי הוא הפך לחוכא, ואין הספרים כעת תחת ידי.
הוא טען, שכיום שיש קמח תפוחי אדמה ועושים עוגות נאות לפסח, הגזירה הפכה לחוכא ובטלה מאליה.

זכה הנ"ל לכוון לדעתי הרחבה בספרי מהלכים בין העומדים. שם כתבתי ממש כך.