קידושין. לא אמר ''לי'' VS בתך מקודשת לי
מדוע "הרי את מקודשת" ולא אמר לי, לפי רוב הדעות לא חוששים לקידושין,
לעומת האומר "הרי בתך מקודשת לי" – חוששין לקידושין ביחס לכל האחיות?
הסיבה שבמקרה השני חוששין לקידושין היא שהיה "מעשה קידושין".
בעל – שאמר ונתן. ביחס לאשה – המעשה נתחם (ביחס לכל בנות המשפחה), לכל היותר לא הוגדר במדויק ביחס למי מהן, ולכן כולן חוששות.
גם במקרה הראשון, היו את כל השחקנים במחזה. רק להיפך.
אשה ספציפית – שאליה כוון המעשה קידושין. לגבי הבעל, אמנם המעשה לא הוגדר במדויק ביחס למי מקודשת, שהרי לא אמר "לי".
אבל הוא נתחם לכמות מצומצמת של אנשים! (בדומה לאחיות).
כי הרי, בכל אופן יש פה בעל שנתן ואמר. לכל היותר אופציה נוספת היא שמישהו עשה אותו שליח קידושין, ואת זה ניתן לברר דרכו.
או לכל הפחות נחשוש למעשה קידושין מספק אולי הוא זה שקידש ולא משלח.
זה דמיון פורמלי בלבד. ההבדל ברור. במקרה הראשון אין קבוצה מוגדרת. אתה תמיד יכול לומר שיש קבוצה מוגדרת של כל באי עולם (במובן הזה רוב דליתא קמן הוא רוב דאיתא כי כל באי עולם הם הקבוצה שבפניי). מעבר לזה, במקרה השני הקבוצה מוגדרת מתוך הדיבור עצמו ולא רק מההיגיון (בתך – כלומר אחת מבנותיך). במקרה הראשון הדיבור לא מגדיר בכלל קבוצה. לכל היותר אתה כפרשן של הסיטואציה מבין שזה יכול לחול על מישהו מתוך קבוצה מסוימת. כעין זה החילוק של הרשב"א בדין "כריתות" בין תנאי עולמי לתנאי לאלף שנה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer