קניבליזם

אז לרוב ככל הראשונים אין איסור לאכול בשר אדם !
שאלה הלכה למעשה: חולה שיש בע סכנה ומוטל לפניו בשר בהמה טריפה ובשר אדם, מה עליו לאכול ?

לרוב הראשונים זה באמת איסור דרבנן
(לרא"ה אם אני לא טועה זה איסור דאורייתא)
הדור רביעי למסכת חולין (נין של הגר"א) באמת מתייחס לשאלה שלך וכותב שבעיקרון היה אמור לאכול את בשר האדם אבל בגלל שלא יכול להיות שישראל יהיו פחות מנימוסי האומות אז יאכל את הטריפה
תמיד ראיתי בזה דוגמא להכרעה שבה המוסר מנצח את ההלכה, מעניין אם יש פה מישהו שראה את זה בפנים ומסכים

ראיתי את זה וכך כתב גם הרב עמיטל. לדעתי אין לזה שחר. ברור שיש לאכול בשר אדם. כמובן שאם אינו מסוגל (מגעיל אותו) אז שיאכל מה שיכול כדי להבריא.
לא רואה מה בעייתי מוסרית באכילת בשר אדם. זה מגעיל ודוחה, אבל למה לא מוסרי?

https://docs.google.com/document/d/1n763JzywcsQuzlM_7SaX97efIzNzzWPWklgaAjQHJjk/edit?usp=drivesdk

פירוט המקורות שהסתכלתי עליהם בזמנו, למי שמעוניין

תודה מעניין. האמת היא שהרב אתה צודק סוף סוף מה לא מוסרי?

אבל נניח שלצורך הדיון זה באמת לא מוסרי וגם מגעיל ודוחה אבל עדיין אין לזה איסור פורמלי (לרוב השיטות), מה על חולה כזה לאכול ? איסור הלכתי של בשר טריפה או איסור מוסרי-אוניברסלי-נימוסי-חברתי של בשר אדם ?

Ea, עניתי על זה.

איתן, איך הגעת לזה שלרמב"ם זה איסור דרבנן, כשהוא כותב בפירוש שזה איסור עשה מדאורייתא?

הרמבם דרש שם דרשה שלא מופיעה בתלמוד. אפשר לסמוך עליה? יש לו סמכות לחדש ולדרוש הלכות חדשות?

הרב צודק, אני אשנה את זה (כתבתי את זה לפני הרבה שנים)
א- זה באמת מה שמקשה עליו הרא"ה

הרב ענית שיאכל בשר אדם לשיטתך שזה אינו לא מוסרי.
אני שואל אם זה היה לא מוסרי וגנות חברתית לאכול את זה, האם עדיין היה עליו לאכול את זה או להעדיף בשר טרף ? זה רק דוגמה המשמשת להבין דבר יותר כללי ביחס בין הלכה למוסר.

איסור מפורש מהראשונים שיש בתורה.
כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה
האדם אינו בכלל רמש ואסור לאכול.

EA,
בטרילוגיה (ספר שלישי) הסברתי שיש מצבים שהמוסר דוחה הלכה. אין לי כלל גורף, וכל החלטה לגופה. אבל זו שאלה היפותטית כי איני רואה בזה בעיה מוסרית ולכן איני יודע לדון בה.

א,
זו אינה דרשה אלא פשט המקראות. הרמב"ם הבין שכל מה שלא הותר לאכול הוא אסור (בניגוד לתפיסה ההלכתית הכללית שכל מה שלא אסור מותר – עקרון החוקיות).
שאלה מעניינת היא האם כשיש הלכה שעולה מפשטי המקראות אבל לא מופיעה בחז"ל יש לה תוקף מחייב. אני נוטה לחשוב שכן. יש לי מאמר במידה טובה על פסוקים עקורים, שבו אני מצביע על כמה הלכות כאלה (כמו שביתת בנו למשל).

המציאות היא שרוב העולם רואה קניבליזם כפגם מוסרי רציני, זה באמת מוזר לי שהרב לא רואה בזה שום דבר לא מוסרי.
גם ראיתי את זה מופיע כטיעון של הדאונטולוגים נגד התוצאתנים מזה שכולם מסכימים חשש פגם מוסרי בקניבליזם

היתר הקניבליות מפורש בתורה 'כל חיה ורמש לכם יהיו לאכלה', והרי האדם הוא 'נפש חיה' ות"א: 'רוח ממללא'. אף 'רמש' נקרא האדם, שכן ישעיהו מוכיח את בני דורו 'מי בקש מידכם רמוס חצרי', הרי שההשתחווייה בחצרות ה' נקראת 'רמיסה'.

לרשעים לא ראוי לרמוס בחצרות ה', ולכן אין ראוי לאוכלם כדי שלא לקבל את מידותיהם הרעות (כשם שאין אוכלים בעלי חיים טורפים, אבל 'אנשים כשרים' ראוי וראוי לאוכלם, כמאמר החכם: 'יאכלו ענווים וישבעו', ולכן יכול היה דוד לומר לאביגיל: 'ברוך טעמך'.

כל זה בימים רגילים שבהם אוכלים רק אנשים כשרים, אך בשעת מלחמה ציוותה התורה: 'ואכלת את כל אויביך' (וכפי שהותרו 'גתלי דחזירי'). ומשום כך נהגו יראל בפורים לאכול את אוזניו של המן ממולאות בפרג מתוק.

אף בפרקי אבות מוכח שרק 'מוראה של מלכות' מונע קניבליות. אצל אומות העולם היו שני 'טאבו'ים: לא לכתוב כתובה לזכור ולא לשקול בשר אדם במקוליו [=איטליז]. בדורנו התקדמה האנושות והשתחררה מה'טאבו' הארכאי ומכירה בנישואין חד-מיניים, מתוך הבנה שמימוש הנטיה המינית היא מחרויות היסוד של האדם.

אחרי שהבינונו ש'משיכה תוך מינית' (מת"ם) היא נורמטיבית לחלוטין – הגיע הזמן שנשתרר גם מה'טאבו' הארכאי כנגד 'אכילה תוך מינית', ונבין שדווקא ש'את"ם קרויים אדם. מה יותר מוסרי מלכבד את האדם גם במותו? במקום להשליכו להירקב ולהיות מזון לתולעים – כמה כבוד יהיה לאדם כש'יכרו עליו חברים' ויאמרו: 'כמה מתוק היה!', 'איזה טעם טוב היה לו! וכיו"ב תהילות ותשבחות.

אף ערך 'הקיימות' מחייב להימנע מבזבוז שטחי קרקע יקרים לקבורה, אכילת האדם היא המיחזור המיטבי, הבשר המת – חוזר להיות חי! היש 'קיימות' ראויה מזו?

בברכה, חיים בלעו, פורום 'קדמ"ה – קיימות דתית – מיחזור האדם'

פיסקה 3, שורה 2
… (וכפי שהותרו 'כתלי דחזירי'). ומשום כך נהגו ישראל…

חז"ל עצמם אומרים שלא מוסרי לאכול בשר אדם.
שהרי הם כותבים שאחד הדברים הבודדים שאוה"ע מקיימים זה שלא מוכרים בשר אדם בשוק.
ובעומק- גם גועל זה עניין מוסרי לעיתים

שו"ע יורה דעה איסור לא תשקצו הוא גם על שתיה מכלים מטונפים או כלי הדם של הקזת דם.