קשור לדיבייט
משתמש פייסבוק בשם עידן חדש פרסם את זה על הדיבייט:
האם רציונלי להאמין באלוהים?
בדיבייט האחרון של Aviv Franko עם הרב מיכאל אברהם (קישור בתגובות), מיכי הגדיר את 'חוקי המשחק' של הדיון בכך שהוא קבע מטרה 'צנועה': להראות שאמונה באלוהים היא רציונלית. לשם כך הוא הגדיר את אלוהים במובנו המינימליסטי: הסיבה הראשונה (הטיעון הקוסמולוגי בלע"ז).
לטענתו, מאחר ועקרון הסיבתיות הוא עקרון של התבונה שאינו נלמד מתצפיות (עקרון א-פריורי בלע"ז), ההנחה שקיימת סיבה *נוספת* מעל חוקי הטבע היא הנחה רציונלית. ואז יש צורך לעצור בצעד הזה, רגע לפני שנכנסים לרקורסיה אין סופית, בשל השאלה מה הסיבה לסיבה הראשונה.
מה שאביב ענה לו ואני רוצה לחדד, הוא שלא רציונלי להשוות תפוחים לתפוזים. אני רוצה להגיד הרבה יותר מזה: זהו ניסיון השוואה בין תפוזים לאבנים.
"חוקי הטבע הנצפים" הם הסיבה לכל תופעות היקום. החל מהמפץ הגדול והיווצרות הגלקסיות וכלה בצורת גוף האדם ומחלותיו. מאחורי כל אלה עומדים ארבעת כוחות הטבע: הכבידה, האלקטרומגנטיות, הגרעיניות החזקה והחלשה.
כוחות הטבע או חוקי הטבע הללו *אינם* חלק מהטבע, אלא הם מהווים *הסבר אנושי* לתופעות בטבע. העובדה שכדור הארץ סובב סביב השמש *מוסברת לנו* באמצעות כוח הכבידה. אבל כוח הכבידה איננו הטבע עצמו. הוא עקרון מארגן, שעוזר *לנו, כאנשים שרוצים לנווט בעולם* להבין ולסדר לעצמנו את הטבע בראש.
אין דבר כזה "צורת משולש" לבדה בטבע, אלא המשולש הוא רעיון מופשט שאפשר להחיל על גבינה משולשת ופיצה משולשת, שהם קיימות באמת. אין דבר כזה המספר 0 בטבע, אלא זהו מספר המייצג *עבורנו* משהו שאיננו קיים. כך גם כוח הכבידה איננו *קיים בטבע*, אלא הוא רעיון מופשט שניתן באופן אנושי להחיל על תופעות בטבע כגון סיבוב כדור הארץ או נפילת עטים.
לכן, כשם שאף אחד לא יטען "מה הסיבה לקיומו של המשולש", כי המשולש המופשט איננו קיים בטבע, כך גם אף אחד לא יכול לטעון "מה הסיבה לקיום חוקי הטבע" כי הם אינם קיימים באמת בטבע, אלא רק בראש שלנו, שנותן שם מופשט לתופעות טבעיות.
האמונה כי קיימת סיבה לחוקי הטבע, איננה רציונלית. מאחר וחוקי הטבע הם הפשטה אנושית, שאינה זקוקה לסיבה, ואף לא הגיוני לחפש עבורם סיבה. בדיוק כמו שלא נחפש סיבה לקיום הספרה 0.
מה דעתך?
התחמקות טיפוסית ושגויה. אסביר זאת בהדרגה:
1. במינוח של קאנט, זהו הטיעון הפיזיקותיאולוגי ולא הקוסמולוגי (שרק נספח אליו). הוא מתבסס על המורכבות ולא על עצם הקיום.
2. השאלה האם חוקי הטבע קיימים או שהם רק צורה שלנו לסדר את העולם, שנויה במחלוקת בין פילוסופים. אני נוטה לדעה שהם כן קיימים במובן כלשהו. לא שהם עצמים, אלא שאכן יש בבריאה חוקים כאלה ולא המצאנו אותם כעיקרון מארגן ויכולנו להמציא אחרים. ראה על כך טיעון ברור בטור 426.
אבל כפי שאסביר מיד, זה לא באמת חשוב לדיון שלנו.
3. ראשית, אני לא מניח שאם הכותב יפגוש כעת חפץ בעל מסה שנותר לעמוד באוויר ולא נופל הוא יתייחס לזה בשוויון נפש. הוא כנראה יניח שיש כאן טעות או משהו שנעלם ממנו מסיבה כלשהי. כלומר הוא מניח שחוק הגרביטציה הוא נכון ולא רק עיקרון מארגן זמני לעובדות שבהן צפינו. זה לא אומר שהוא ודאי כמובן, אבל כדי שנפרוך אותו דרושים הרבה מאד ניסויים שישכנעו אותנו שזה אכן היה עיקרון מתודולוגי זמני בלבד. כפי שטוען קון נגד פופר, ניסוי בודד לא יגרום לך לזנוח אותו. אם כך, גם אם חוקי הטבע הם עקרונות מארגנים, אני טוען שהם עקרונות מארגנים נכונים ולא מקרה בעלמא.
4. ולכן גם אם חוקי הטבע הם עקרונות מארגנים בלבד, עדיין כאשר המציאות מתארגנת לנו בצורה כל כך מיוחדת, ההנחה הרציונלית היא שיש בבסיס העניין מישהו/משהו שדואג לזה. חוקים צריכים מחוקק. הטבע יכול היה לא להתארגן לנו בשום מסגרת קוהרנטית כזאת, וזה שהוא מתארגן כך זה מיוחד דיו כדי לשאול מדוע ומי עשה זאת. אם אתה מתעקש שהחוקים קיימים רק אצלנו בהכרה, אז אל תשאל זאת על החוקים, שאל זאת על המציאות שמתנהלת לפי החוקים הללו: מציאות שמתנהלת כך היא מיוחדת וזה מעלה את השאלה מיהו המהנדס שיצר זאת.
5. לגבי ההשוואה לספרה 0, טיעון כזה ממש עלה בדיבייט שלי עם דוד אנוך ושם הסברתי מדוע זו שטות. ראה על כך גם בטור 456. בקצרה אומר שאם כל המציאות הייתה מתארגנת בצורה של משולשים אכן הייתי מחפש הסבר גם לזה. בהקשר שלנו לא חיפשתי הסבר לצורה מופשטת של חוק גרביטציה, אלא לכל שהטבע שלנו כולו מתנהל לפי החוק הזה (הוא כולו משולש).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer