ראיה לאלוקים מאימון בהכרותנו
שלום הרב,
בשיעור 20/21 של אמונה ומשמעותה הרב מסביר שאם מישהו נותן אימון באפיסטמיה שלו אז בהכרח גם מאמין אבל כמובן הוא יכול גם לא להאמין בשניהם.
האם אי אפשר לטעון יותר חזק שאם אתאיסט בכלל מתווכח איתי על הנושא הזה זאת אומרת שהוא בעצם מאמין? כלומר, אם הוא לא נותן אימון בכלום אז אולי אנחנו בכלל לא קיימים והכל דמיון וכו׳ ואין בכלל מקום לויכוח הזה.
אני מקווה שהסברתי את עצמי טוב.