ראיות ליציאת מצרים ומעמד הר סיני
שלום.
אם אני מבין נכון אין לנו ראיות חיצוניות ממשיות וטובות ליציאת מצרים ולמעמד הר סיני, מלבד התורה עצמה.
מה שאומר שאת מציאות האל והבחירה בעם ישראל, או מתן מצוות כאלו ואחרות, אין לנו איך להוכיח חוץ מהטקסט המקראי עצמו.
ואני תוהה מדוע שנסמוך על טקסט, כאשר אנחנו מכירים את התקופה שבה הוא נכתב, והאמונות שרווחו אז לא מעידות על ביקורתיות של ממש, ולא על הפשטה משמעותית.
גם אם התורה עצמה שונה מהותית משאר התפיסות, כפי שאתה מנתח בכמה מההרצאות שלך, עדיין כמה נסמוך עליה שאכן היו ניסים, ואכן ים סוף נבקע לשניים.
הרי אפילו היום בעולם שלנו, אנשים מספרים סיפורים עד להודעה חדשה, על מקובלים שמסיעים מכוניות בלי דלק ועל בקבוקי ערק שמספיקים לאלפים של אנשים, ממש ניסים גלויים. אז יתכן מאוד שבעולם דתי כמו אז, בעולם שאין אפשרות שאין כוחות עליונים עולה על בדל מחשבתו של מישהו, כל אירוע יפרשו וינתחו כמגיע מהאל, גם אם אין זה כך באמת.
לא יכול להיות שאם אתה עצמך היית אז, היית מסביר הכל כדברים טבעיים. ולא רואה סיבה להניח את מציאות האל והבחירה שלו בעם ישראל? היית חושב שעולם כמנהגו נוהג, מקסימום נפל איזה כוכב פה או שם.
סיכומו של דבר, מניין לנו לסמוך שהיו ניסים והיו נבואות? לא יתכן שנבואה הייתה משהו כמו היום, כל מיני כוחות כאלו ואחרים שאנחנו מכירים מאי אלו אנשים.. אולי היו בה הרבה דמיונות והזיות.. כמו שהיום יש כל מיני שמדווחים על כל מיני דברים שאדם רציונאלי לא מאמין בהם..
הנושא רחב מדיי לדיון כזה ולא אוכל להמשיך כאן. הדיון הזה נערך בפירוט בשיחה החמישית של ספרי, המצוי הראשון.
לכן כאן אתאר בקצרה. המהלך לדעתי הוא הבא: 1. מגיעים למסקנה משיקולים פילוסופיים ואחרים שיש אלוהים. 2. אם הוא ברא את העולם סביר שהוא רוצה מאיתנו משהו (בפרט אנחנו כבעלי בחירה, אמורים לבחור במשהו). 3. המוסר לא יכול להיות המטרה, כי מוסר הוא אמצעי לחברה תקינה. אבל הוא לא יכול להיות מטרתה של החברה, שכן אז עדיף היה לא לברוא ולא צריך שהיא תהיה תקינה. 4. לכן זו כנראה מטרה 'דתית'. אבל מטרה אחרת איני רואה ולא מבין (מה היא מטילה עליי). 5. לכן סביר לצפות שתהיה התגלות שתעביר לי את המטרות הללו. 6. כעת מגיעה אליי מסורת שאכן הוא התגלה. זה מאד מסתדר עם הציפייה שלי ולכן למה שאטיל בזה ספק? 7. המסורת הזאת ומעבירה אליי ספר שהוא נתן, וסביבו מסורות רבות בעל פה.
מכל זה, סביר שמשהו כזה קרה, אם כי לגבי הפרטים (נסים, פירוטכניקה, פרטי ההלכה) בהחלט יש מקום לספק רב. אין לי ספק שחלק מזה המצאות וטעויות, והרוב הגדול הוא פרשנות מאוחרת (גם אם אינה מוטעית). אבל לענייננו זה לא משנה, כי אם אני מחוב לדרישותיו ממני, זה הכי טוב שיש לי. אם אגיע למסקנה שמשהו מסוים שגוי בבירור אז אולי לא אקיימו. כל עוד שלא, יש חזקה שזהה מה שנדרש ממני.
הערה. אין לנו מה לצפות לוודאות בשום תחום, וגגם לא באמונה או במסורת. השאלה האם זה סביר וקביל. לדעתי כן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer