ראיית נרות חנוכה
ראיתי בגמרא שיש חובה לברך על ראיית נרות חנוכה "שעשה ניסים".
בפסיקת הלכה הרמב"ם מפרש שכל הרואה יברך על הניסים אם עדיין לא בירך. השו"ע כותב שיברך על ראייה רק אם לא מתכוון להדליק בעצמו בעתיד והמשנה ברורה מעיר שהסיבה לכך שאחר כך הוא יוכל לברך להדליק נר יחד עם על הניסים.
1. מה שורש המחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע?
2. האם ברכת "להדליק נר" תלויה בברכת "על הניסים"? ואז אם ברכתי על הניסים לא אוכל לברך אחר כך להדליק נר
3. פשט גמרא שצריך לברך על כל ראייה שאדם רואה "על הניסים". למה לא פירשו כך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
תשובות 1
- לא יודע. עד שאתה שואל מה שורש המחלוקת, קודם יש לברר מהי המחלוקת עצמה. האם לרמב"ם יברך שוב כשידליק גם אם בירך קודם על הראייה, או שגם לשיטתו מברך פעם אחת אלא שלדעתו עושה זאת על הראייה.
- לדעתי אתה יכול לברך. הרי זו ברכת המצוות וזה עובר לעשייתן.
- הבאת למעלה את הרצון שיברך כשידליק.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
