רב תרבותיות

שו"תקטגוריה: כללירב תרבותיות
Yogev שאל לפני 2 שנים

שלום לרב מיכי,
ברצוני לשאול אותך מה דעתך על הרב תרבותיות. אך כדי לענות זאת, ומכיוון שאני יודע שאינך מעוניין לדון בשאלות כלליות, אנסה להציג איזשהו מהלך.
אני לומד קורס ברב תרבויות כחלק מהתואר במדעי ההתנהגות. אין מילים בפי כיצד לתאר כמה אני חושב שהקורס הזה מיותר ומקושקש. אין לי מושג מדוע מלמדים אותו באוניברסיטה. כמובן שמענה לשאלות היסודיות ביותר איני מקבל מן המרצה, ולא רק בקורס זה, אלא גם בקורסים מקושקשים אחרים – "הבדלים בין המינים" למשל וכדומה. מדהים אותי כל פעם מחדש שבשאלות היסודיות בסוגיות השונות, המרצים (בעיקר מרצות) מנפנפות אותי וממשיכות הלאה כאילו התשובה היא ברורה ואין טעם לדון עליה בכלל. ישנם שני אפשרויות לדעתי: או שבאמת התשובה ברורה ואין טעם לדון עליה, או שהן אינן מצוידות בתשובות, לכן בריחה זוהי האופציה האידיאלית. לדעתי, התשובה השנייה היא הסבירה יותר.
לגופו של עניין. הרב תרבויות כולה, אני חושב, יושבת על שורשים פוסטמודרניים. כולה מבוססת על ההנחות ש"הכל זה הבניה", ו"אין אמת אחת, שכן כל אחד והאמת שלו". הרב משה רט כבר טען בספרו "פשוט להאמין" שאם הכול זה הבניה, אז מן הסתם גם המשפט הזה (שהכול זה הבניה), גם כן הבניה. ומן הסתם אם אין אמת, אז גם המשפט הזה (שאין אמת), גם כן אינו אמת. זה כבר כולם יודעים. ואם כך, מה הטעם לחקור ולנסות להבין את העולם. מן הסתם ההנחה הבסיסית של האדם, ואני חושב שזוהי הנחה לגיטימית לחלוטין, היא שתפיסתו נכונה, עד שישוכנע אחרת. אז מה קורה שישנה סתירה בין אמונות אצל בני אדם, כיצד ניתן ליישם פרקטיקה רב תרבותית במצב זה?
כפי שאתה רואה, מעבר לכשלים שהתפיסה הרב תרבותית לוקה בהם (שאני בטוח שמוכרים לך היטב), דבריי מוכוונים בעיקר לשאלה האם פרקטיקה כזו עשויה להתקיים במציאות? כלומר, בראיה שטחית הרב תרבותיות נשמעת כתפיסה מאוד מוסרית, נכונה ונאורה, שכן היא בסה"כ מנסה להגיד לנו להיות סובלניים, להבין שאמונותיי עשויות להיות שגויות, להקשיב ולנסות לחיות עם בני אדם שלא בהכרח חושבים כמוני. אך כפי שציינתי, הדחף הבסיסי של האדם הוא לחיות על פי אמונתו (שהוא חושב שהיא נכונה). אם כך, מה קורה במצב שיש סתירה בין האמונות? האם גם שם הרב תרבותיות תורמת באיזשהו מובן? לעניות דעתי לא. זאת אומרת, הרב תרבותיות לא יכולה לדרוש ממני לוותר על אמונותיי למען אמונותיו של האחר. מדוע אמונותיו של האחר גוברות על אמונותיי שלי? ואולי, כאמור, היא בכלל לא מבקשת ממני את זה, אלא בסה"כ להיות סובלני ולשאוף לחיות אם אלו שלא חושבים כמוני. אך כאמור, זה עשוי להוביל להתנגשות חזיתית שעלולה לבוא לידי ביטוי במציאות.
אנסה להציג דוגמא. נדמיין למשל עולם בו מתקיימים שני אנשים ועץ בננות אחד. נגיד ששניהם מאמינים שקיימת ישות שבראה אותם ואת עץ הבננות הזה, והיא מצווה עליהם להתחלק בו שווה בשווה. לכאורה, במצב זה לא אמורה להיות בעיה. הם יכולים להתקיים בהרמוניה ללא כל בעיה. אך בוא נסבך את העניין. נאמר שאחד מהם מאמין שישות זו טענה בפניו שהעץ הזה שייך לו בלבד, ומאידך, השני טוען את אותו הדבר, כלומר שהעץ הזה שייך לו בלבד, שהרי זה מה שנאמר לו משמיים. במצב זה יש סתירה חזיתית בין אמונות. אם כך, מה פשר הסובלנות, ההכלה וההקשבה שכל הרב תרבותיות מדברת עליהם? אמנם היא עשויה לומר שתמיד ניתן להגיע לפשרה, אל מצד שני, תמיד ניתן למצוא אמונות בין אנשים שמתנגשות. אז מה פשר כל הרעיון המטופש הזה? לדעתי אין פשר ואין שום משמעות.
לסיכום, דעתי היא שהרב תרבותיות יכולה עד מחר לדבר במושגים מאוד מופשטים ותיאורטיים, אך כשמנסים ליישם את העקרונות הללו בשטח, הם באים בסתירה חזיתית אל מול הדחף הבסיסי של האדם – לחיות על פי דרכו ואמונתו (שהוא חושב שהיא נכונה כאמור, שכן לא ניתן לומר לבן אדם לא להאמין במה שהוא מאמין, אלא אם כן ישוכנע אחרת). אם כך, וכפי שכל מדען בעל שכל ישר יטען: במצב שהתיאוריה לא מתיישבת עם המציאות, או שיש לשנותה או שיש לתקנה. או אפילו לזרוק אותה לגמרי. הרב מסכים עם מה שאני מנסה לומר?
לילה טוב

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

זו עדיין שאלה מאד כללית (ומאד ארוכה). ניכר שאתה כועס, ובמידה של צדק, אבל בכל הטקסט הארוך הזה לא הגדרת מהי רב תרבותיות וקשה לדון כך. נראה שאתה יותר מוציא קיטור מאשר שואל. אתייחס בקצרה.
רב תרבותיות בד"כ לא עוסקת בשאלה האמת אלא בתרבויות שונות וביחסים ביניהם. האם למדינה או קבוצה צריכה להיות שאיפה לכור היתוך שיאחד את התרבויות וייצור תרבות אחת, או שעדיף להשאיר את הגיוון ולתת לכל אחד את מקומו. לזה אין קשר ישיר לפוסטמודרניות. בזה אפשר לדגול גם אם אתה מוניסט גמור בשאלות של אמת ושקר. יתר על כן, אפילו בשאלות של אמת ושקר יש מקום לסובלנות כלפי דעות אחרות שאינן נכונות (לדעתך).
נכון שלפעמים אנשים משתמשים ברעיון של רב תרבותיות (אמנם ה"רעיון" הזה לא מאד עמוק) בכיוונים פוסטמודרניים, כלומר מיישמים אותו לגבי שאלות של אמת, אבל זו אינה הרב תרבותיות עצמה.
בקיצור, רב תרבותיות מתבטאת בשאלה מה יבשלו בתכניות הריאליטי של האוכל (גפילטע פיש או גם אוכל מזרחי או הודי) ואיזו מוזיקה ישמיעו בתחנות הרדיו. כאן אין אמת. שאלות של ימין ושמאל כלכלי או פוליטי-מדיני לא קשורות לרב תרבותיות אלא לסובלנות ופתיחות.
אין צורך לומר שתחומי אקדמיה שבהם מלמדים את הנושא הזה בד"כ שייכים למדעי החרטא. כלומר הם כמעט חסרי ערך ומאוישים במקרים רבים על ידי אנשים לא מאד אינטליגנטיים (טוב, גם הם צריכים פרנסה, לא?).
אם תרצה לדון בשאלה יותר קונקרטית, נסח אותה בבהירות, בקצרה ובאופן ממוקד.

לא השואל המקורי הגיב לפני 2 שנים

השאלה שלי היא איך זה תפס כל כך, עד כדי קורסים באוניברסיטאות והכחדה תרבותית של מי שסובר אחרת (ראה למשל מה שנעשה לJ.K. Rowling, אבל יש כמובן המון דוגמאות). איך יש כל כך מעט אנשים שצועקים "המלך הוא עירום"?
מה דעת הרב?
התאוריה שלי היא שדת ואידיאלים הם *גם* צורך אנושי פסיכולוגי, והנושאים האלו "יושבים" על הצורך הזה. זה גם שורש הג'יאהד כנגד כל המתנגדים.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

מסכים לגמרי. גם אתאיסטים וליברלים צריכים דת. מעבר לזה, אנשים עם יכולות נמוכות חייבים ליצור לעצמם תחומי מחקר שייחשבו גם הם אקדמאים וחוקרים וייהנו מההילה של מדעי הטבע והמקצועות הרציניים. אינטליגנציות מרובות, כבר אמרתי?…

Yogev הגיב לפני 2 שנים

אוקיי, אנסה להגדיר את המושג. רב תרבותיות (לפי ויקיפדיה), זוהי "גישה אשר מדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות (..)". בנוסף, "מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם". עכשיו, מה זה קבוצות זהות? קבוצות זהות אלו קבוצות בעלות מערכת של אמונות, מיתוסים ופרקטיקות בעלות משמעות מסוימת.

זה בהיבט התיאורטי. מה עם ההיבט הנורמטיבי? במישור זה תפיסה רב תרבותית שואפת לכבד ולאפשר לכל אדם חופש, כדי שיוכל לבטא את אמונותיו, מנהגיו, ואורך חייו באופן חופשי. יתר על כן, הגישה הרב תרבותית מניחה שישנו מקור פוטנציאל להעצמת הפרט בחברה כזו, שכן הוא נע באופן חופשי במגוון הרחב של התרבויות השונות, ומתוך כך זהותו מתעצבת. כאמור, האדם נע בתוך הקשרים ומעגלים שונים של זהויות, וכתוצאה מכך אישיותו נבנית.

בהיבט המבני, המונח מתייחס לחלוקת הכוח והמשאבים, הענקת מעמד שווה לכל התרבויות באופן צודק, ומניעת קיפוח והפליה של בני הקבוצות החלשות.

בסוף, השורשים המצמיחים מגוון רחב של תרבויות אלו הן האמונות. אמונות שונות מצמיחות ערכים, מנהגים והתנהגויות שונים. בקיצור, תרבויות שונות צומחות על מצע של אמונות המשתנות מחברה לחברה.

אם כך, ולאחר כל ההגדרה הזו, האם הרב חושב שתפיסה כזו ניתנת ליישום במציאות? לי זה נשמע כמו אוסף של מונחים המנותקים ממה שקורה השטח, שכן בשטח אמונות עלולות לעמוד בסתירה אחד לשני. וכוונתי לסתירה פה היא לסתירה מהותית, כלומר המתבטאת בהתנגשות חזיתית בהתנהגויות, ולא סתירה תיאורטית או פילוסופית. התנגשות שמשמעותה שאדם א' מאמין במשהו מסוים ומתנהג באופן מסוים, ואדם ב' מאמין בהפך ומתנהג ההפך. כיצד ניתן להכיל סתירה כזו, שכן על פי הרב תרבותיות עלינו להכיל ולקבל תפיסות ואמונות השונות משלנו.

האם הדברים בהירים יותר?

Yogev הגיב לפני 2 שנים

אוסיף דבר נוסף. נניח שישנה תרבות שמאמינה באמונות שונות המניבות התנהגויות בלתי מוסריות בעליל. אם כך ועל פי הרב תרבותיות, אם אלו לא יחיו באותו מרחב עמנו, בוא נאפשר להם מרחב שיוכלו לבטא את תרבותם באופן חופשי וללא הפרעה. הרי אנחנו צריכים להכיל ולקבל תפיסות ואמונות שונות משלנו. זה נראה לי אבסורדי לחלוטין, אלא אם כן זוהי הצגה לא ישרה של הרב תרבותיות. קשה מאוד להבין מה הם רוצים

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

זו בדיוק רב תרבותיות במישור של תרבות ולא של אמת ושקר, כפי שהגדרתי.

זה לגמרי ישים ואין שום בעיה בזה. כמובן שפה ושם יהיו מגבלות, וכמובן שפה ושם אנשים לא יישמו זאת באופן אופטימלי. אבל עקרונית איני רואה שם בעיה. 

אתה מעביר את זה לא התנהגויות אנטי מוסריות ואני שוב חוזר שזה מדבר על תרבות ולא על ערכים.
ביחס לערכים, תיתכן סובלנות כמובן, אבל יהיו לה מגבלות. ראה מאמרי על מחיר הסובלנות: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA

Yogev הגיב לפני 2 שנים

הרב, מהי ההצדקה לעשות את ההפרדה שאתה עושה, כלומר הפרדה בין תרבות לערכים? אמנם, אני מבין את מהות ההפרדה, היא גם אכן עושה לי המון סדר. אך זוהי נשמעת לי דרך קלה לבריחה מהתמודדות עם הקשיים שבמושג תרבות. לפי איך שאתה מתאר זאת, המושג תרבות מדבר על טעמים, ריחות ותו לא. כלומר, סגנון מוסיקה, אוכל, לבוש וכן הלאה. אך אני לא בטוח שזוהי ההגדרה האינטואיטיבית.

אמנם, אני אכן מסכים שהגדרת המושג תרבות היא חלקלקה ביותר. אני זוכר בקורס הראשון שלמדנו בהקשר של תרבות, המרצה שלחה לנו רשימה של עשרה סרטונים של כל מיני פרופסורים, אשר מנסים, כל אחד בדרכו, להגדיר את המושג תרבות ולהבחין אותו מן המושג חברה. זו הייתה תופעה מצחיקה, משום שהכיתה יצאה מבולבלת הרבה יותר ממה שהייתה לפני.

ככה שנכון שההגדרה היא מאוד מטושטשת, אך השימוש הנפוץ במושג הזה, לעניות דעתי, בוודאי כולל את המושג ערכים בתוכו. "תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני אדם". זוהי הגדרה מויקיפדיה אמנם, אך היא מבטאת את האינטואיציה הבסיסית של הרוב אני חושב, גם של "מומחים" בתחום. אם כך, הבעיה שהצגתי לעיל עדיין תקפה.

דברייך גוררים אותי לשאלה שהוצגה כבר בתחילת דבריי: מהי ההצדקה לעשות את ההפרדה בין תרבות לערכים?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

זו סתם סמנטיקה מיותרת. מה שאני מכנה תרבות הוא עניין נטול ערכים, וההבחנה שלי היא בינו לבין ערכים. אם אתה רוצה לקרוא למשהו אחר תרבות – לבריאות. טענתי בעינה עומדת, איך שלא תקרא לזה.

השאר תגובה

Back to top button