רגש כמשקף את מכלול האדם.
שלום לכבוד הרב.
בטור 162 בתגובות כתבת שלדעתך אדם צנוע לא אמור לזהות מיד בתיאור ארוטי דבר רע אם הוא נעשה בצורה אפלטונית.( אינני מוצא כעת את הציטוט המדויק יסלח לי הרב.)
עלתה בי מחשבה שאף שברור שהרגשות הם דבר בלתי רצוני, ולא ניתן לחייב אדם להרגיש כך או אחרת, ייתכן שעדיין הרגשות הם מין שיקוף של מכלול המעשים והמחשבות שהאדם חושב. אדם שעסוק בעריות, ממילא מתעורר בו רגש ארוטי במידה והוא קורא טור כזה, ואדם צנוע יכול להתייחס לטור כזה בצורה אפלטונית.
מה דעת הרב על זה? האם ניתן לחלץ מהתגובה למעלה שגם הרב מסכים שהאדם אשם במשהו על הרגשות העולים בו?
שוב חשבתי שזה קשור לטור על ערכים אסתטיים, לא ניתן לתבוע אדם להרגיש רגשות מסוימים, אך עדיין ברור שאדם שמרגיש רגשות מסוימים ניתן לומר שהוא אדם בעל רמה נמוכה יותר, משום שהרגש מעיד על מכלול המעשים והמחשבות.
נ. ב. כאב לי מאוד שהרב נחשד, ( הכאב העמיק במיוחד אחרי קריאת השיר של הרב, נראה שבאמת יש מסר שעובר רק דרך שיר…) ואף שאין ענינו של הרב ברגשות אני מוכרח לציין שאני מאמין לרב לחלוטין!. כתבתי את תגובתי כאן ולא בטור, משום שהעניין כאן הוא לא בטור עצמו.
אני לגמרי מסכים. וכמדומני שכתבתי כעין זה במאמרי על הרגשות. עולמו הפנימי של האדם הוא גם בידיו, והרגשות שמתעוררים באדם הם פונקציה של העולם הפנימי הזה. לכן בעקיפין יש לאדם השפעה על הרגשות. אלא שמבחינתי הרגש הוא לא ערך לעצמו (שהרי הוא מצב בעלמא). הרגש הוא לכל היותר אינדיקציה לתהליכים שהאדם עושה בעצמו ורק להם יש ערך ממשי.
כך למשל ההיסטריה של הצניעות היא צורת התנהלות שמובילה לחוסר צניעות כי היא שמה את העניינים הללו במרכז ובמוקד העיסוק של האדם. דווקא היחס האפלטוני יוצר מצב צנוע יותר (וגם מבטא מצב צנוע יותר). בבחינת הבורח מהכבוד שלא מסתכל אחורה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer