רציפות מסירת התורה, האם יש לה שחר

אחת הטענות המשמעותיות שמועלות כהוכחה למסירת התורה מדור לדור היא הרצף ההיסטורי. יש שמות בכל דור , עד למשה. אבל לדעתי זה לא טענה טובה כי אם כן אתה צריך להסתמך על אנשים די מפוקפקים שיעבירו לך את התורה… מה תגיד על שמגר בן ענת? ועל שמשון? הם לא נראה לי עסקו בשור תם משלם מגופו אלא יותר בקרבות הרואים בלחי של חמור.  מעבר לזה שאנו לא מוצאים שום תרבות של לימוד והגדרה של דיני התורה במקרא בשום אופן…  כמובן כל אישי המקרא לא משכנע אותי במיוחד שהם העבירו אלינו דינים מהר סיני… זו טענה שמקריאה פעם אחת במקרא ניתן לגחך עליה בלב שקט…  לצערי אין שום קשר בין תורת משה לתורה של חזל. אדרבה, דרשותיהן רק מתפתחות עם השנים. הדבר ניכר בחקר הגזירה שווה, איך בדורות הקודמים היתה גזירה שווה בין פרשיות שתוכנן זהה, ואט אט התפתחו הדברים לכדי אבסורדיים פרשניים הנראים מגמתיים בעליל. כמה שניסיתי לשקע מוחי בחזל ובדבריהן לא הצלחתי לגשר על הפער העצום והמבהיל שבין התנל אופיו , ובכלל אופיים של הפועלים המרכזיים בו, לאופיים של חזל, וקו שלאופיים של החכמים המאוחרים יותר. בעיני אין שחר לטענת המסורת. המסורת היהודית היא ההוכחה המושלמת לחוסר הרצינות שבהעברת המידע הזה.