רש״י לעומת המודל של הרב לגדלות בתורה

חל שינוי מוסרי בעולם מאז רש"י וחלק מהדרך להפנים אותו עובר דרך ספרות ותרבות כללית. העולם שלנו איננו מה שהיה פעם מבחינה מוסרית כאשר עוולות שונות התקבלו כדרכו של עולם. אז נכון שהיהודים ככלל היו במדרגה אחת מעל כולם אז ותעיד על כך השגתו של הראב"ד לרמב"ם "מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים" (הלכות אישות כא י) וגדולי הדור מדרגה מעל השאר אבל גם אצל יהודים היו בעיות מוסריות כמו מיסים רגרסיביים על העניים על צריכת בשר והחרפה של גזרת הקנטוניסטים שבה תקיפי הקהילה שכרו חוטפים לחטוף ילדי עניים תוך שתיקה רועמת של גדולי הדור. היום מדברים בלי סוף על חטופים אך אז גדולי הדור החרדים נתנו ידם לחטיפת ילדים מאמותיהם ומסירתם לצבא הצארי (ספר שכתב על זה באופן ישיר וברור הוא "חיים גרביצר" של פישל שנאורסון וסוף הספר מבטא בדיוק את המעבר מחסידות וליטאיות לתודעה של מסירות נפש קדם ציונית).

השינוי המוסרי שעבר העולם הוא לא רק מוסדי של דמוקרטיה אלא גם אישי של הפנמה של ערכי המוסר אידיאליסטי, רגיש ובעל תודעה כללית. זה לא סתם שהעיריות החרדיות נמצאות בתחתית הסולם מבחינת תקינות הממשל. לאנשים המכהנים שם אין תודעה כללית נאותה. אם נסתכל על האידיאליזם של הלוחמים הדתיים לאומיים שכבר עושים מאות ימי מילואים אז הוא מגיע לא רק מאידיאולוגיה חיצונית אלא גם מהשינוי המוסרי שהם עצמם עברו וחלק מהגורם לכך הם אותם ספרים שהם קראו בילדותם. האידיאלוגיה הקוקניקית עצמה הפנימה את השינוי ומדברת עליו. הבעיה החרדית מתחילה בדיוק בכך שהחרדים היום בניגוד לחרדים בדור הקודם כבר לא קוראים ספרות טובה ובמקרה הטוב מסתפקים בספרות חרדית קלוקלת. את התוצאות החינוכיות רואים בהתנהלות החרדית במלחמה הנוכחית.