שאלה בשעריי יושר – שער החזקות פרק ה‎‎

שלום הרב
ראשית תודה רבה על התשובה החמה וברור שהדברים נמסרו להרא'לה

אני אנסה להסביר מה ההבנה שלי בנושא ומה הבנתי מהתשובה של הרב.

כאשר יש לנו ספק על נושא מסויים אזי יש הצדקה להפעיל על הדבר הנידון את חזקת המעיקרא שלו בצורה מלאה

לדוגמא:במקרה המפורסם של מקווה ואדם טמא הטובל ,אם הייתה לנו חזקת מעיקרא שהמקווה מלא ולא היינו יודעים מה מצבו הנוכחי של המקווה והייתי דן על המקווה אזי הייתה לי הצדקה להשתמש בחזקת הגוף של המקווה להכריע שדינו הוא מלא וכשר וממילא האדם הטובל היה טהור.

בהסבר של הרב על המקרה של הנידה ,לבהנתי הרב טוען שמכיוון שיש נ"מ לעניין האישה עצמה "יש עליה דיון" אזי יש "הצדקה" להשתמש בחזקת המעיקרא של האשה ולהכריע שהיא טהורה(אני אחזור לנקודה הזאת עוד מעט).

יש עוד חלוקה שהשעריי יושר עושה בפסקה שאליה הפניתי בין חזקה חיובית וחזקה שלילית ,
דוגמא לחזקה חיובית :כאשר דנים על האדם במקרה של המקווה אזי חזקת המקווה יכולה להיות מועתקת לאדם (בצורה חלשה יותר ,לאדם יש חזקת דין שטבל במקווה כשר ולא חזקת גוף) מכיוון שמקווה גורם לכך שהאדם יהיה כשר בצורה חיובית.

דוגמא לחזקה שלילית: במקרה של ספק בין 9 שבא על אישה ודנים האם היא כשרה לכהונה ,חזקת הקטנות של בין ה 9 היא חזקה שלילית לעניין דין האישה ,כלומר זה שמעמידים את הספק בין 9 על חזקת קטנות לא אומר שהאישה כשרה לכהונה אלא רק אומר שהיא לא נפסלה ממנו.

אני חוזר עכשיו לשאלה המקורית לגביי ההבדל בין נגע במת ובין נידה

באופן עקרוני להבנתי ע"מ להבדיל בין שני מקרים(נגע במת ונידה) יכולות להיות שתי חלוקות כאשר החלוקה הראשונה היא לומר את מה שהרב אמר שבנידה יש דיון על הנידה עצמה ולא רק על הכלים שבהם נגעה ואילו בגע במת יש דיון רק על הנוגע

ואילו החלוקה השניה היא לומר שבנידה החזקה היא חיובית ואילו בנגע במת החזקה היא שלילית.

העניין הוא שאף אחת מהחלוקות לא מסתדרת לי מכיוון שלא ברור לי מה הנ"מ לגביי האישה (אא"כ נעמיד במצב שמדובר על אישה שבעלה בא עליה או משהו בסגנון הזה) ,ובשניהם החזקה נראית לי שלילית ולא חיובית כלומר זה שהאישה טהורה לא אומר שהכלים טהורים…

אשמח לדעת האם הבנתי נכון את התשובה של הרב ולהבין טוב יותר מה הנ"מ לגביי האישה עכשיו ,אחרי שאנחנו יודעים שהיא עכשיו טמאה
תודה מראש

שלום רב.
קשה לי עם המרווחים הללו (אני כבר בקושי זוכר את הדיון הקודם).
הבנת נכון את החלוקה שלי, ולדעתי היא כן מיישבת את המקרים. יש דיון לגבי האישה כי הדין שלה הוא מעניין הלכתית (ההלכה מתעניינת בה, שלא כמו במת), גם אם אף אחד לא בא עליה. עצם העובדה שיכול להיות דיון לגביה הופך אותה לנשוא הדיון. מעבר לזה, השאלה האם היא נידה או לא מקרינה על ספירת הימים שלה, כך שלדיון עליה יש גם השלכות הלכתיות מעשיות.

צר לי אבל איני יכול לנהל דיון במרווחי זמן כאלה.