שאלה מוסרית
שלום כבוד הרב, אני בחור בן עשרים וחמש, בן יחיד לאמי (אבי נפטר לפני כשנה.) מאז פטירתו לאט לאט איבדתי את האמונה בדברי חז״ל ובנביאים, ואולי גם בתורה. אני מאוד מתלבט מה לעשות. אם אעזוב את הדת, אמא אמרה לי שהיא היתה מעדיפה למות. אבל להישאר בדת שאני לא ממש מאמין זה לשחק כל החיים. יותר מזה, כל החיים למדתי ואני נחשב בחור מצטיין, גאון ובקי בש״ס. אפילו אם הייתי עוזב את הלימוד ונשאר בדת זה היה מאוד קשה לאמא, וגם בחברה היו מסתכלים עלי במבט מאוד שלילי. מאידך, אני לא יודע אם אני יכול לחיות כל החיים במשחק, ולחנך ככה ילדים. אני כבר עושה זאת כמה חודשים וזה נורא קשה. כאדם פקח עם הרבה ידע, חכמה ונסיון, מה דעתך בנושא?
שלום משה. ראשית, אולי אפשר לשוחח על הדברים. אם אתה עדיין פתוח לשמוע ותקבל את האמונה במובן כלשהו זה יכול לפתור את הבעיה.
אם לא, אני חושב שאין ברירה אלא ליידע בהדרגה ובזהירות את אמך במצב. בשלבים. אולי עדיף דרך קרוב או חברה שלה. אי אפשר לחיות חיים שלמים של שקר, ובוודאי לא להקים כך בית.
כבוד הרב, אשמח לשוחח על הדברים בכל עת. אני מאמין 100% באלוקים, אבל בתורה אני מאוד מתקשה. אמא יודעת את המצב, רק חשוב לה שאני לא אפרוש מהדת בגלוי (לא כל כך חשוב לה מה אני מאמין בחדרי לבי)
מהשאלה נשמע שיש קשר בין פטירת האב לאיבוד האמונה. אם זה נכון הרי שהגישה לנושא צריכה להיות במישור הנפשי-רגשי ולא במישור האינטלקטואלי.
כלומר להציע חום ואהבה, והכל יהיה בסדר? 🙂
זו הגישה החינוכית המקובלת. אבל מה לעשות שהיא מעלה לי את החום (ופחות את האהבה)?!
משה, לא ראיתי שהגבת שוב.
דבר איתי בטלפון או בוואטסאפ: 052-3320543
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer