שאלה על העיקרון האנתרופי
שלום כב' הרב,
אני קורא עכשיו את ספרך, והתעוררה לי שאלה אודות ההתייחסות שלך לעיקרון האנתרופי, בפרט בשלב בו אתה מתייחס לחוקי הפיזיקה.
עולה מתוך דבריך, כי הסיכוי להיווצרות חיים הוא אפסי לחלוטין בהינתן חוקי הפיזיקה – ויתרה מכך, כל שינוי קטן בחוקי הפיזיקה מבטל לחלוטין את אפשרות החיים.
לומר – הנה, אנחנו כאן, לא מבטל כלל את השאלה – שהרי זהו מקור השאלה הדורש הסבר.
עד כאן טוב ויפה.
כמדומני הבעיה עם הדברים היא שאתה מניח ש"חיים" הם רק באופן המוכר לנו – כלומר, סלילי דנ"א משכפלים וכו'. חיים במובן הספציפי הזה הם אכן תופעה זניחה סטטיסטית. אבל ניתן להעלות על הדעת, לפחות באופן תיאורטי, ששילוב אחר כלשהו של מולקולות היה יוצר גם הוא "חיים", אך במובן אחר מזה המוכר לנו. הדבר רק מחריף כאשר עוברים למערכות שבהן פועלים חוקים אחרים – אם כל החוקים הם אחרים, אין שום סיבה להניח שיופיעו חיים דווקא באופן המוכר לנו. במובן זה, העקרון האנתרופי כמדומני מוצדק לחלוטין: אתה מתחיל ממשהו קיים, ושואל עליו, וככה מוטה לך הסטטיסטיקה – אך למעשה יש עוד אינספור אפשרויות אחרות שאתה יכול לספור.
לא כך?
מקווה שהצלחתי להבהיר.
הצלחת בהחלט להבהיר. זוהי טענה נפוצה (כבר דוקינס מעלה אותה), אבל היא שגויה. חיים בכל מובן שהוא אמורים להיות מורכבים. הטענה שיש המון סוגי מורכבויות היא נכונה, אבל מעצם הגדרת המורכבות מספר היצורים המורכבים הוא זניח מול אלו שאינם מורכבים. יש הרבה יותר יצורים לא מורכבים. לכן הסיכוי להיווצרות יצור מורכב עומד בפרופורציה הפוכה למורכבות שלו, ולא משנה כמה סוגי יצורים בעלי מורכבות כזאת יכולים להיות.
זהו בעצם מושג האנטרופיה שמודד מורכבות (או ייחודיות), והחוק השני של התרמודינמיקה אומר שהאנטרופיה של מצב כלשהו היא מדד לסיכוי להגיע אליו באופן מקרי (כלומר במערכת סגורה בלי יד מכוונת מבחוץ).
רק עוד נקודה חשובה. המורכבות של מצב או של יצור מוגדרת מתמטית בצורה אובייקטיבית לגמרי ולא תלויה בנקודת מוצא. האנטרופיה מודדת אותה. לכן הקביעה עד כמה מצב הוא מורכב ומיוחד לא קשורה בכלל לנקודת המוצא שלנו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer