שאלה על קל וחומר

עוונותיי שגרמו העלימו ממני את הקו"ח המופלא הזה. אכן אתגר.
מפאת חביבותיה דמר, אניף עליו את ידי יד קהה כהנף חרמש בקמה.
 
אפשרות ראשונה:
הקו"ח לא בא לבחון את יחסי הכוחות בין המעצמות, אלא זהו קו"ח שעוסק בהנהגת ה' בעולם (את מי הוא ירצה יותר להחריב).
הכשדים שהרסו את המקדש שנבנה בידי היהודים ודאי ראויים מאד להשמדה. הוא מסר אותם בידי פרסיים, כלומר הפרסים הם שלוחים נאמנים וחשובים שלו למשימות חשובות. ואילו הרומאים החריבו את המקדש השני שבנאוהו פרסיים ולכן הוא פחות חשוב ולכן הרומאים הם כנראה רק שלוחים סוג ב שלו (הוא מסר להם משימה יחסית פחות חשובה). אם כך, הפרסים חשובים בעיניו יותר מן הרומאים. לכן הרומאים יפלו ביד פרסים.
אמנם צ"ע מתי זה יקרה, שהרי אלו ואלו לא בעולם, והרומאים לא נפלו בידי פרסים. זה קו"ח שנפרך במציאות. אבל אם מטרת הקו"ח רק להראות שחשוב בעיני הקב"ה להשמיד את רומא, אלא שחז"ל חשבו שפרסים יעשו זאת (כי הם היו המועמדים דאז), אז חלקו התקיים. רומא אמנם הושמדה, אבל לא בידי פרסים. הנהגת ה' אכן הביאה להשמדת רומא.
 
אפשרות שנייה:
הקו"ח כן עוסק ביחסי הכוחות בין המעצמות. הכשדים שהיו רבי כוח, שהרי הם הצליחו להחריב מקדש שנבנה בידי יהודים. הרומאים החריבו מקדש שנבנה בידי פרסים, שלזה נדרש פחות כוח. לכן ברור שהפרסים שהתגברו על הכשדים בעלי הכוח העצום ודאי יתגברו על הרומאים פחותי הכוח.
——————————————————————————————
שוע:
גם עוונותיי שלי העלימו ממני את הקו"ח הזה, ולכן עד היום לא הבנתי מה רצה המתרגם באיכה ד,כב:
"שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ, גם עלייך תעבור כוס תשכרי ותתערי"
"חדיאי ובדיחי קושטנטינא קרתא דאדום רשיעא דמתבנייא בארעא ארמינאה, בסגיאין אוכלוסין דמן עמא דאדום, אוף עלייך עתיד למיתי פורענותא ויצדין יתיך פרסאי, ותעבור עלייך כס דלווט, תרווי ותתרוקני"

ויש קצת להוסיף, שמהמילים 'בנאוהו בני שם' משמע שמתעסקים ביחס ההיררכיה המשפחתי בין הבונה למחריב. הכשדים הם בני חם או יפת (ראה רמבן בראשית יא,כח. וגם כאן התרגום באיכה לוקח צד בפרק ה פסוק ח: "עבדים משלו בנו" – "בנוי דחם דאיתיהיבו עבדין לבנוי דשם אינון שליטו בנא"); והרומאים הם כמקובל בני עשיו מבני שם. והק"ו כמו האפשרות השניה: הכשדים רבי כוח שהרי קפצו שלבים בהיררכיה הראויה והחריבו לבני שם, והרומאים לא כל כך התגברו שכן בסה"כ החריבו לנמוכים מהם, לכן ברור שהפרסים יתגברו עליהם.
——————————————————————————————
הרב:
יש לציין שבפסוק לא כתוב שהרומאים יפלו בידי פרסים אלא רק שגם הם יפלו. זה אכן קרה. הפרשנות של חז"ל או המתרגם כנראה לא התקיימה.
אמנם בתחילה לא הבנתי איך המתרגם כותב שקושטנטינא היא קרתא דאדום. חשבתי שהממלכה המזרחית היא מאוחרת יותר. אבל כעת בדקתי ואכן היא נוסדה כבר במאה ה-4 לספירה (ורק שמה בישראל, ביזנטיון, הוא מאוחר). קונסטנטינופול על שמו של קונסטנטינוס קיימת כבר מאז. מעניין.
 
כעת ראיתי בויקיפדיה על מגילת איכה:
כך גם את "אדום" המוזכרת במגילה (איכה ד,כא-כב) "שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ […] פָּקַד עֲו‍ֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם" הוא מפרש ככינוי ל"רומא".[72] בפירושו לפסוקים אלו, הוא מסגיר אגב תקופת חיבור ביזנטית.[73][74]
——————————————————————————————
שוע:
את העיקר שכחתי ועלתה בידי רק הטפלה (התרגום באיכה). והרי העיקר: [עברו שנים מאז שקראתי את הספר הנהדר על קל וחומר בסדרת מידות הדרש] האם ישנן עוד דוגמאות לקו"ח שאינו מלמד דין (שאדם או צפרדע צריכים לקיים) אלא מציאות, והאם סביר להניח שגדרי ק"ו כזה זהים לכל כללי מידת הדרש ק"ו? (למשל כאן כמובן 'עונשין' מן הדין. אבל השאלה לדוגמה האם החלקים בדין דיו שנזקקים עבורם לפסוקים יחולו גם על ק"ו כזה)
——————————————————————————————
הרב:
חן חן.
בקו"ח מציאותי לא יהיה דיו בכלל. הרי במציאות אין משמעות לדיו (ואולי גם לא לקו"ח). ה"'דיו" עוסק במה שאנחנו יודעים על המציאות ולא במציאות עצמה. כך אם אני יודע שאריה חזק מנמר, ואני יודע שנמר יתגבר על חתול, אז קו"ח שאריה יתגבר על חתול וכל מה שחלש מנמר. זה מה שאני יודע. אבל ברור שבמציאות אריה יתגבר גם על מי שחזק מנמר, אלא שאני לא יכול לדעת זאת רק מתוך הנתונים הללו (שהוא מתגבר על נמר) בלבד.