שאלה על רשב״א בקידושין סה:
לא מצליח להבין דבר פשוט. אולי עיניים אחרים (שלך) יאירו את העניין.
הגמרא שם אומרת שהודאת בע״ד מהני בממון ולא בקידושין, מפני שבממון אינו חב לאחריני (אלא רק לעצמו לכן זה מועיל), ואילו בקידושין הוא חב לאחריני (האשה נאסרת לכל אדם).
הרשב״א מקשה על זה, שיש מקרים בממון שלמרות שנראה שהוא חב לאחריני אפילו הכי מועיל הודאת בע״ד מפני שזה אינו נקרא חב לאחריני. וכגון, ״אטו מי שהודה שמכר שדהו לחבירו אינו נאמן ומי קרינן לה מחייב לאחריני !?״.
ותירוצו שם דחוק מאד.
אבל לא הבנתי בכלל מה השאלה כאן, במודה שמכר שדה הנה השדה היה לפני כן למוכר (ואז עבר לרשות הקונה) א״כ כבר בתחילתו הוא היה אסור לאחרים ולא השתנה שום דבר. משאכ האשה, קודם שבאו הבעל והאישה ואמרו שהתקדשו האשה הייתה פנויה ואז הוא הופכת לאסורה, כאן זה כן נקרא חב לאחריני.
טענתו היא שאם זכותו של אדם לחוב לאחריניה אזי מעשהו לא נחשב כחב לאחריניה. אישה יכולה לקדש עצמה למי שתרצה ולא להתקדש לאחרים, ולכן זה שהיא טוענת שהתקדשה לפלוני אינו נקרא חב לאחריניה.כשאני מוכר שדה לפלוני סה לא חב לאחריניה לא בגלל שגם קודם זה היה אסור על אחרים, אלא מפני שזכותי לחוב להם. כשזכותי לחוב להם אין להם זכויות וממילא המעשה שלי לא חב להם (=לא פוגע בזכויותיהם). סברה פשוטה לגמרי.
הבנתי. ידעתי שהייתי מפספס משהו.
נו, ויש לך (מקופיא) משהו לתרץ על קושייתו ? נראית חזקה מאד.
קידושין הוא חב לאחריניה לא במובן של פגיעה בזכויות אלא במובן אחר: חלות הקידושין יש לה משמעות משפטית כללית לכלל הציבור (זו כנראה הסיבה לכך שצריך עדים לקיום הדבר. העדים הם נציגי הציבור שמאשרים את הקידושין). שינוי מצב ציבורי אינו יכול להיעשות בהודאת בע"ד אלא על ידי עדים שמייצגים את הציבור.
למעשה, גם בלי המהלך הזה קושיית הרשב"א אינה קשה, שכן בקידושין העדות היא לקיום הדבר אז למה שתועיל הודאת בע"ד. רק כשדרושה עדות כראיה (כמו בממון) יכולה להועיל גם הודאת בע"ד שהיא כמאה עדים. דומני שבזה גופא חלוק עליו הקצוה"ח.
הקצוה"ח כותב שהודאת בע"ד אמורה להועיל גם לקיום הדבר כי לומדים מפסוק שהודאת בע"ד כ-2 עדים.
אבל גם בלי זה הקו' של הרשב"א ק' כי טעם 'עדי קיום' – כי בלא ראיה לא חלים הקידושין. ממילא בהינתן ראיה (הודאת בע"ד) זה מועיל גם לקיום.
לא נכון. הודאה היא כשני עדים בכוחה הראייתי, אבל עדות לקיום הדבר אינה מבוססת על כוח ראייתי בלבד אלא על אישור לנישואין מנציגות הציבור. ההשוואה אינה פורמלית. יש מצבים שצריך נוכחות של עדים ולא רק שתהיה עדות.
מה פירוש אישור לנישואין מנציגות הציבור?
2 עדים אינם נציגים של אף אחד הם פשוט ראייה טובה. שינוי מצב ציבורי לא יכול להיעשות בלי ראייה חזקה, ובהודאת בע"ד יש ראייה חזקה.
לא מבין מה הרב מתכוין.
(אולי על החלק שלאדם יש נאמנות על שלו לא בגלל הראייה שבדבר אלא בגלל ש'אדם נאמן על שלו' זה מוזר מאוד. וגם הרשב"א להבנתי לא התכוין לזה בשאלתו אטו מי שהודה שמכר…')
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer