שאלה על רשב״א בקידושין סה:

הבנתי. ידעתי שהייתי מפספס משהו.

נו, ויש לך (מקופיא) משהו לתרץ על קושייתו ? נראית חזקה מאד.

קידושין הוא חב לאחריניה לא במובן של פגיעה בזכויות אלא במובן אחר: חלות הקידושין יש לה משמעות משפטית כללית לכלל הציבור (זו כנראה הסיבה לכך שצריך עדים לקיום הדבר. העדים הם נציגי הציבור שמאשרים את הקידושין). שינוי מצב ציבורי אינו יכול להיעשות בהודאת בע"ד אלא על ידי עדים שמייצגים את הציבור.
למעשה, גם בלי המהלך הזה קושיית הרשב"א אינה קשה, שכן בקידושין העדות היא לקיום הדבר אז למה שתועיל הודאת בע"ד. רק כשדרושה עדות כראיה (כמו בממון) יכולה להועיל גם הודאת בע"ד שהיא כמאה עדים. דומני שבזה גופא חלוק עליו הקצוה"ח.

הקצוה"ח כותב שהודאת בע"ד אמורה להועיל גם לקיום הדבר כי לומדים מפסוק שהודאת בע"ד כ-2 עדים.
אבל גם בלי זה הקו' של הרשב"א ק' כי טעם 'עדי קיום' – כי בלא ראיה לא חלים הקידושין. ממילא בהינתן ראיה (הודאת בע"ד) זה מועיל גם לקיום.

לא נכון. הודאה היא כשני עדים בכוחה הראייתי, אבל עדות לקיום הדבר אינה מבוססת על כוח ראייתי בלבד אלא על אישור לנישואין מנציגות הציבור. ההשוואה אינה פורמלית. יש מצבים שצריך נוכחות של עדים ולא רק שתהיה עדות.

מה פירוש אישור לנישואין מנציגות הציבור?
2 עדים אינם נציגים של אף אחד הם פשוט ראייה טובה. שינוי מצב ציבורי לא יכול להיעשות בלי ראייה חזקה, ובהודאת בע"ד יש ראייה חזקה.

לא מבין מה הרב מתכוין.
(אולי על החלק שלאדם יש נאמנות על שלו לא בגלל הראייה שבדבר אלא בגלל ש'אדם נאמן על שלו' זה מוזר מאוד. וגם הרשב"א להבנתי לא התכוין לזה בשאלתו אטו מי שהודה שמכר…')