שאלה של פשט
א. בסוכה ב:, הגמרא מעלה אפשרות דרב הונא ורב חנן בר אבא אולי רק נחלקו לגבי הכשר רוחב הסוכה, אבל לכו״ע בסוכה יותר רחבה מאשר הרוחב המינימלי (כל אחד לשיטתו) אזי גם חכמים מודים שהסוכה כשרה היא מפני שהצל בא מהסכך.
ולא הבנתי, הרי זו מחלוקת במציאות ? לרב הונא רק סוכה יותר מד׳ על ד׳ אזי הצל בא מהסכך ולרחב״א גם יותר מז׳ טפחים על ז׳ הצל בא מהסכך. א״כ זו מחלקות על עובדות, וקבלנו שלא יכול להיות שנחלקו בעובדות ?!
ב. שם בדף ה. למעלה. הגמ׳ מוכיחה שהשיעור המינימלי של רשות האנושות הוא עשרה טפחים בקומה, מזה שמחד הקב״ה לעולם לא ירדה למטה ומאידך הוא ירד על הארון והכפורת (שהן 10 טפחים).
אבל מה שקשה לי הוא, שמזה ניתן להוכיח רק שמעשרה ואילך זה לא נחשב ״למטה״. אבל אולי גם מתשע או משמונה ג״כ זה לא ״למטה״.
במילים אחרות, רוצים לדעת מה זה למטה, ומוציאים את זה מזה שעשרה זה למעלה (ולכן פחות זה למטה). אבל לא נכון, אולי אכן עשרה זה למעלה, ואולי גם תשע זה עדיין לעמלה.
- מי אמר שלא ייתכן שנחלקו בעובדות? זהו מיתוס ישיבתי לא מבוסס. ברור שיש מחלוקות בעובדות. כמובן במקרים רבים אתה יכול לתרגם את המחלוקת כך שלא תהיה עובדתית ממש. למשל כאן המחלוקת היא כמה צל מהסכך צריך להיות על הקרקע כך שנאמר שהצל בא מה סכך. כולם מסכימים שבדע"ד יש 90% צל מהסכך ובסוכה זע"ז יש 50%. המחלוקת היא האם 50% מספיק או צריך 90%.
- אני מניח ששיעור י טפחים יצא להם מאומדנא שבסברא. השאר הוא אסמכתא. זו לא נראית דרשה של ממש. אבל גם אם ו ממש דרשה, עדיין אתה יכול לומר שאחרי שהוכחנו שעשרה אינם למטה, מסברא אנחנו מוסיפים שכל מה שמתחת לזה הוא כן למטה, כי עשרה הוא שיעור שבסברא.
תמיד לימדו אותי את זה… ומסברא נראה שיש היגיון לומר שלא ייתכן מחלקות בעובדות. שהרי צא וראה מה העובדה וזהו. על מה תהיה המחלוקת אם מדובר בעובדה נטו ?
בדף היומי של אתמול (סוטה יח,א) "בעי רבא השקה בסיב מהו, בשפורפרת מהו. דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה בכך. תיקו". הרי לך חיסרון ברירות במציאות.
אני מקווה שאת הדבר האחד הזה תלמד ממני ולא מאחרים: שמה שתמיד מלמדים אותך אינו בהכרח נכון. היתרון שלי הוא שמה שאני אומר לא "תמיד" מלמדים אותך, אלא רק אני מלמד אותך. זה כבר יתרון שלי. 🙂
יש ויכוח על עובדות כי הן לא מוסכמות. מה הבעיה בזה? בישיבות רגילים לראות בעיה בכך מפני שלגבי עובדות ברור שרק אחד צודק והשני טועה, ולכאורה זה סותר את "אלו ואלו". אבל אני לא מסכים בתרתי: 1. גם במחלוקות ערכיות יש אמת אחת, ולכן רק אחד צודק והשני טועה. 2. לא נכון שכל העמדות ההלכתיות צודקות. זה פירוש לא נכון ל"אלו ואלו".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer