שאלה
לרב מיכאל אברהם שלום רב.
רציתי לשאול אני למדתי את הקדמת הרמב"ם לפרק חלק שהוא מסביר שם
שלקיים תורה ומצוות בשביל מטרה זה לא ראוי אלא לשוטים או לאלה שעדיין לא הבינו
ובאמת הסיבה האמיתית היא אינה בשביל תכלית כלשהי אלא התורה והמצוות הם הם המטרה היות והם האמת
ואני ממש רוצה לדעת האם אפשר להבין את זה
כלומר אני עצמי בהחלט חש צורך ומשיכה לעשות אמת גם ללא תמורה (לפחות לפעמים)
אבל אני מניח שזה שאני חש כך זה אינו מראה כלום היות ויש לי עוד כמה משיכות בחיים
ומן הסתם הם אינם נכונות
אשמח מאוד באם יהיה לרב את האפשרות לענות לי על כך תשובה מבוארת
בברכה
תה לא מבחין בין משיכה או נטייה לבין תובנה שכך ראוי. זה לא אותו דבר. גם אם אתה נמשך לא לגנוב או לעזור לזולת, במקביל אתה גם חושב שכך ראוי לעשות.
מה זה בעצם הגדרה של תובנה שזה הכון
אני הרי לא מצליח לבסס את זה שכלית/לוגית?
מה פירוש לבסס? כל ביסוס הוא טיעון, ולכל טיעון יש תמיד הנחות יסוד שמהן הוא יוצא.
את הנחות היסוד לעולם אינך יכול לבסס (מעצם היותן הנחות יסוד). אתה מאמץ אותן כי ברור לך שהן נכונות, ואז אתה יכול להתחיל לבסס דברים עליהן.
פירטתי יותר בספריי שתי עגלות ואמת ולא יציב.
אני מניח שמה שרב מתכוון זה מה שכתוב באחד הנספחים של "אלוקים משחק קוביות" עם הדוגמה שמופיעה שם
על הנחת היסוד שבין2 נקודות יש רק קו ישר אחד וששני מקבילים לעולם לא יפגשו
אז אשמח באמת להבין את זה יותר
האם את אותו הדבר נאמר גם על כך שאחד ועוד אחד שווה 2?
שלכאו' ההנחה הזו בנויה לא רק על תצפית אמפירית אלא גם על כך שאני מבין מדוע זה כך כלומר אני יכול להגיע לזה
גם באופן של חישוב על פי הנתונים
האם אני צודק?
לא. כל אקסיומה היא תוצאה של אינטואיציה. זה שאתה "מבין" פירושו שהאינטואיציה שלך אומרת את זה. אין לך שום הוכחה ובכל זאת אם מישהו יאמר אחרת אתה תאשפז אותו ולא תאמר שמדובר בעמדה סובייקטיבית שלך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer