שבת – פרק א
שלום רב מיכי,
השאלה בקיצור : איך להבין המילה ״עיקר״ בחקירות?
הפרטים :
ראיתי את הקורסים שלך על פרק א דמסכת שבת. העלית ״חקירה״ על מלכת הוצאה. כידוע (במבט ראשון) יש שני מרכיבים למלאכת הוצאה : עקירה והנחה. אבל איזה מרכיב הוא העיקרי? העקירה או ההנחה?
בדרך כלל (בכל חקירה ששואלת איזהו המרכיב העיקרי) אני לא מבין מה פירוש המילה ״עיקר״ (ולא בגלל שאני צרפתי ).
אביא דוגמא :
המשפט ״בעוגה זאת הרכיב העיקרי הוא השוקולד״ יכול להתפרש בכמה דרכים :
1) השוקולד הוא הרכיב הטעים ביותר בעוגה
2) השוקולד הוא הרכיב עם ההשפעה ההכי גדולה בטעם העוגה
3) אם אתה צריך להסיר רכיב אחד, הרכיב היחיד שאי אפשר להסירו הוא השוקולד
4) וכו׳
הסקתי ממה שאמרת לגבי שבת שהמילה ״עיקר״ מתפרשת כ״נחוץ כדי להתחייב במלאכת הוצאה״ (נ״מ: עקירה לפני שבת והנחה בשבת או עקירה בשבת והנחה אחרי שבת).
אבל אי אפשר לפרש המילה ״עיקר״ בדרך זו בסוגיית ממון המזיק. אכן, בסוגייא זו, שני המרכיבים (אחריות על הממון + רשלנות בשמירת הממון) נחוצים. אז איך להבין המילה ״עיקר״?
כל טוב,
נב: ממש רציתי להודות לך על העבודה המרתקת שעשית ושאתא עושה (על הקוורטט, על הטרילוגיה, על הטורים, עלהקורסים ביוטיוב, ועוד ועוד)
דווקא לגבי ממון המזיק קל מאד להבין את משמעות המושג "עיקרי". השאלה היא על מה מתחייבים ומהו רק תנאי צדדי. שם למשל מובאת נפ"מ על מי חובת הראיה: האם המזיק צריך להוכיח שלא התרשל או שהניזק צריך להוכיח שהמזיק כן התרשל. אם הרשלנות היא העילה המחייבת, ברור שחובת הראיה על הניזק, שהרי בלי שהוכיח זאת אין לו עילת תביעה. אבל אם המחייב הוא זה שזה ממונו ושמירה ראויה היא רק טיעון פוטר, נטל הראיה הוא על המזיק (למרות שהוא המוחזק).
הוא הדין לגבי עקירה והנחה. גם שם השאלה היא על מי מתחייבים ומיהו התנאי הצדדי. יכולה להיות נפ"מ (אם כי לא הכרחי) במצב שהעקירה בחול וההנחה בשבת. אם ההנחה היא העיקר אז העקירה יכולה להיות בחול, וכל עוד ההנחה בשבת הוא יהיה חייב. יש לדחות זאת כמובן, אבל זה מחדד את המשמעות של "עיקרי".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer