שווה כסף ככסף

 
לכבוד הרב שליט\"א
נסתפקתי בשאלה על החזו\"א ואשמח אם כת\"ר יתן מזמנו לתרץ
[ מצטער אם ארכתי יותר מדי]
המשנה הראשונה בקידושין מלמדת אותנו את מושג ברית הנישואין כקידושי אשה הנעשים על ידי קנין כסף אבל לא מתפרש במשנה מהי משמעות הכתוב בה כסף כיון שהיא בעלת אופציות מרובות פנים שהרי כסף משתנה אם הדורות הוא משתנה לפי הכלכלה העולמית יש זמנים שכסף הכוונה החלפת חפץ בחפץ ויש זמנים שזה חיטים או תמרים וכדו\' [תלוי לפי ארצות] ויש זמנים שזה מתכת כסף או מטבע ממתכת כסף או מטבע משאר מתכות או שלכסף עצמו אין שום שווי וכל ערך הכסף מחמת חוק המדינה ובכל זה יש נפקא מינה שאם כסף זה דוקא מתכת ובשיעור פרוטה לפי זה נשער שווה כסף אבל אם זה לפי מטבע היוצאת יכול אפילו פחות משווה פרוטה כי יש זמנים בהם מטבע היוצאת שווה פחות מפרוטה מזמן קדום יותר נעמוד בדברי המשנה ונחדד את משמעות קנין כסף בקידושי אשה
 
 
 
             \"האשה נקנית בשלש דרכים וכו\' נקנית בכסף וכו\' בכסף בית שמאי אומרים 
             בדינר ובשוה דינר ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה וכמה היא פרוטה 
             אחד משמונה באיסר האיטלקי\"
 
כמבואר מדברי המשנה לא משתמעה מהו כסף ובין לב\"ש ובין לב\"ה המחלוקת לא מהו מהות כסף האמור בתורה כי שניהם מסכימים שכסף פרוטה זה כסף ונחלקו רק כמה בפועל צריך לתת כדי לקדש אשה כמבואר בגמרא דף י\"א עמוד א\' 
 
                \"מאי טעמייהו דב\"ש אמר רבי זירא שכן אשה מקפדת  
                על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר וכו\' א\"ל פשטה
                ידה וקבלה לא קאמינא כי קאמינא דקדשה בליליא 
                אי נמי דשויה שליח\" 
 
ופי\' תוד\"ה שכן אשה מקפדת על עצמה
 
                 ומשני פשטה ידה לא קאמינא דאפילו בפרוטה היתה 
                 מתקדשת דכסף קרינא ביה כי קאמינא דקידשה 
                 בליליא וכו\' ובהכי הוי פלוגתא דב\"ש וב\"ה 
 
מבואר שבמקרה שקיבלה קידושה בלילה או שלחה שליח [לקבל קידושה] שהיא לא יודעת מה קיבלה ועל זה נחלקו ב\"ש וב\"ה מה הסכום הרגיל בו נשים מתרצות ומתקדשות  לפי זה לא ברור מהו כסף מתכת או כסף היוצא כדי לרדת לעומק מהות כסף נעמוד בדברי הראשונים והאחרונים רי\"ף רמב\"ם ריטב\"א טור אבני מילואים חזון איש כדלהלן:
 
רי\"ף דף ו\' ע\"א
 
          \"נמצאת פרוטה אחת משמונה באיסר האיטלקי ושיעורה חד ממאה ותשעין ותרין 
           בזוזא דששרנג והוא דינר זהב של ערבים נמצאת פרוטה ע\"פ השיעור הזה חצי 
           חכה לפי שדינר של זהב ששה ותשעים חכה\"
 
כתב השלטי גיבורים [שם] שכן מבואר גם בדברי הטור שהוא משקל חצי שעורה 
 
רמב\"ם הל\' אישות פ\"ג הל\' א\' 
 
\"כיצד האשה מתקדשת אם בכסף הוא מקדש אין פחות מפרוטה כסף או שוה 
פרוטה\"
 
מבואר ד \"כסף\" היינו מתכת כסף אבל לא מבואר ברמב\"ם שיעור כסף אמנם בעניין אחר בהל\' טוען ונטען פ\"ג הל\' א\' כן מבואר שיעור פרוטה
 
          \"וכמה היא פרוטה משקל חצי שעורה של כסף נקי\"
 
ולכאורה תמוה מדוע הרמב\"ם לא ביאר כך בהל\' אישות ועוד שבמקומות אחרים פירש את שיעור השעורה בצורה שונה שהרי חצי שעורה משמע ששוקלים שעורה בשלמותה וחצי ממשקלה צריך לתת לאישה בכסף אבל הרמב\"ם בפירוש המשניות לקידושין [פ\"א משנה א\'] פירש אחרת \"ופרוטה חצי גרין כסף\" מפורש שהשקילה רק אחר הגרין ולא כל השעורה ומדוע לא פירט כך בהל\' טוען ונטען ועוד בגמרא לא מוזכר כלל שיעור חצי שעורה כסף ולכאורה זה שיעור ששיערו הגאונים-ראשונים לפי זמנם [לפי זה כסף לאו דווקא מתכת כסף אלא כל אחד לפי זמנו] ויל\"ע 
 
 
ריטב\"א 
 
 
          \"ובדין הוא דלא הוה להו לבית הלל למיתני בפרוטה דהא 
          בקרא כסף כתיב וסבירא להו לבית הלל דלאו כסף ממש 
          אלא ממון דהיינו שווה פרוטה וכיון דכן פרוטה עצמה שהיא 
          של נחושת היינו שווה פרוטה עצמה ולאו כסף היא אלא דאיידי 
          דקתני בית שמאי אומרים בדינר דלא סגיא  בלאו הכי כיון דקתני בכסף
          תנא נמי לבית הלל בפרוטה ובשוה פרוטה אבל התם בפרק הזהב דקתני
          חמש פרוטות הן לא קתני אלא האשה מתקדשת בשוה פרוטה\"
 
במשמעות דברי הריטב\"א נחלקו האחרונים האבני מילואים והחזון איש כדלהלן:
 
אבני מילואים סימן כ\"ז ס\"ק א\' פירש את דברי הריטב\"א \"וסבירא להו לבית הלל דלאו כסף ממש אלא ממון\"
בכך שיש שני אופציות של משמעות לכסף וכדי להניר את דברו השתמש בתיאורית השפה כאוסף של משחקי  לשון לפיה \"קיומם או מהותם של דברים לפי התפיסה הפוסט- מודרנית אינם הנחת יסוד ההופכת את ייצוגיהם לבעלי משמעות אלא השתמעות נלווית ואפקט מאוחר של משחקי לשון המתרקמים מהם רק בזכות תביעת התיאורים למשמעות ה\"דבר\" מקבל צורה ספציפית וכו\' ניתן להמחיש את הרעיון הפוסט מודרני באמצעות משל הלבוש שהוא אחד מסוגי המסמנים [מסמן-מילה מסומן-חפץ]  הבולטים ביותר הלבוש הוא מלכתחילה דבר פונקציונלי לדוגמא בגד של חייל של פועל וכ\' משרת את צורכי התפקיד צורתו והחומר שממנו הוא עשוי נקבעים על פי צרכיו התפקודיים של מי שלובש אותו בשלב השני הופך הבגד לסימן של מעמד חברתי הבגד המסוים שלובש אדם מסוים מצביע על מעמדו בחברה הפער בין המסמן למסומן לא נמחק לגמרי משום שהמסמן מעוצב על ידי המסומן הבלתי תלוי בו – מעמדו החברתי של הלובש בשלב הבא הופך המשחק להיות \"משחק מסמנים\" גרידא לא משום שאתה שייך לחברה מסוימת או למעמד מסוים אתה לבוש כך אלא מכיון שאתה לבוש כך אתה משתייך למעמד זה הסימן מעצב את התוכן כללי הלבוש הופכים לכללי אופנה שאינם נקבעים על ידי המסומן אלא מתוך עצמם והם מגדירים את המעמד החברתי ונושאים שדר חברתי\" לפי זה יש שני סוגי דיבור א. פורמלי דהיינו אפקט מאוחר של משחקי לשון כיוון שמבחינת ה \"דבר\" השפה לא באמת מייצגת אותו ב.הנחות יסוד שהופכות את ייצוגים לבעלי משמעות כיוון שהשפה מייצגת אותו כמו שהוא מכך משתמע גם שני סוגי משמעויות למילה כסף א.כסף כמתכת כסף או מטבע מתכת כסף כהנחות יסוד[שהרי זה מתכת כסופה] שהופכות את ייצוגים בעלי משמעות ב. כסף כדבר פורמלי כנרטיב תרבותי לאומי של קנין כיוון דקידושין זה מעשה המוגדר על ידי קנין וקנין נעשה לפי הרגולציה של המדינה או קהילה [תלוי לפי תקופה] שמגדיר דרך קניין מהי ולא תמיד זה בכסף  לפיכך אין נפקא מינה אם הקנין יעשה על ידי מתכת כסף או מטבעות כסף או כל דבר וכן אין נפקא מינה אם זה סכום גדול או קטן העיקרון העומד מול עינינו זה המוסכמות באותו המקום שכך עושים קנין על ידי החלפת דבר פלוני בדבר פלוני והאבני מילואים סבר שהריטב\"א סובר כאופציה ב\' שכסף זה עניין פורמלי 
 
 
 
חזון איש אבן העזר סימן קמ\"ח 
 
 
              בא\"מ סימן כ\"ז ס\"ק א כתב בדעת ריטב\"א דאם פחות מחצי 
              שעורה כסף שוה טובא מדברים אחרים ראוי להיות קידושין
              והדברים תמוהין דא\"כ אין לנו שום שיעור של פרוטה ומה 
              נקרא שוה טובא ואי מטבע פחותה שבאותו מקום הלא זהו
              סברת רב יוסף בג\"מ י\"ב א\' ואסיקנא דאינו כן אלא א\' מח\'
              באיסר דהיינו אחד מקצ\"ב של דינר שהיה בימי משה שהיה 
              משקלו ידוע לחז\"ל ואנחנו קבלנו משקל הפרוטה מהגאונים 
              שהוא חצי שעורה וכונת הריטב\"א 
 
 
עולה מדברי החזון איש שני נקודות א.קושיא על דברי האבני מילואים מדברי הגמרא דף י\"ב עמוד א\' כדי להבינה  היטב נבאר את דברי הגמרא והריטב\"א [שם] 
 
              סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דה א\"ל אביי והא עלה קתני כמה היא פרוטה 
              אחד משמונה באיסר האיטלקי וכ\"ת ה\"מ בדורו של משה אבל הכא כדחשבה
              להו לאינשי והא כי אתא רב דימי אמר שיער רב סימאי בדורו כמה היא פרוטה
              אחד משמונה באיסר האיטלקי .
 
כדי להבין את המשא ומתן בגמרא נפנה לדברי הריטב\"א על המקום 
 
               סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו פירוש כל שיוצאת באותו מקום שהיו 
               הקידושין ואף על פי שאינה אחד משמנה באיסר דכיון דנפקא בהיא דוכתא
               חשיבא ממון.
 
 סברת רב יוסף שפרוטה לאו דוקא אלא כסף היוצא וכמבואר באבני מילואים אבל דחה זאת אביי ע\"י עדותו של רב דימי   
 
               דכי אתא רב דימי וכו\" פירוש ובמקומתם של חכמים אלו פרוטות היו מצויות 
               דאי לאו מאי קושיא דיכאון שאין שם פרוטה בעיר צריכין היו לשער פרוטה 
               של בית הלל אלא ודאי פרוטות היו שם וזו היא עדותן של רב דימי ורבין 
               שאף על פי שהיו פרוטות בעירן לא היו סומכין עליהן חכמים אלו לקדש 
               בהם אשה עד ששיערו פרוטה של בית הלל ודלא כרב יוסף.
 
מסוף דברי הריטב\"א נראה ששיעור פרוטה הוא קבועה ולא משתנה ודלא כפי\' האבני מילואים בריטב\"א  שכסף הוא פורמלי ומשתנה לפי הזמן 
 
ב. כסף זה דבר קבוע דהיינו הנחת יסוד שהופכת את מייצגים [מילים] בעלי משמעות והקביעות היא       
   \"אחד מקצ\"ב בדינר שהיה בימי משה שהיה משקלו ידוע לחז\"ל ואנחנו קבלנו משקל הפרוטה      
    מהגאונים שהוא חצי שעורה\" ופירוש דברי הריטב\"א \"וסבירא להו לבית הלל דלאו כסף ממש
    אלא ממון\" פירש החזו\"א  את המושג ממון באופן ספציפי מטבע כסף חצי שעורה ולא כסף פירש 
    לא מתכת כסף סתם אלא מטבע כסף ושיעור מסוים ובגמרא למדנו אפילו שווה כסף אבל עדיין לפי 
    שווי חצי שעורה          
 
 
ולכאורה דברי החזון איש תמוים כיוון שמדברי הריטב\"א משמע מהא דכתב \"דלאו כסף ממש אלא ממון\"היינו שלא אזלינן בתר כסף לגמרי ולא הוזכר ענין מטבע אלא חלוקה קוטבית כסף היינו מתכת כסף או ממון היינו שווה מתכת כסף ועוד מנין שיעור חצי שעורה כסף הרי שאר הראשונים שסברו כן כתבו להדיא כן כמבואר בטור סימן ל\"א וז\"ל בכסף כיצד נותן לה בפני שנים פרוטה או שוה פרוטה בין כסף והוא משקל חצי שעורה עכ\"ד וא\"כ אמאי הריטב\"א לא פירט זה הענין