שווין בין אשה לאיש ע"פ התורה

לא. השאלה שלי היא לא מהו הרגש הראוי שנולדת בת, השאלה שלי היא על הגישה שיש לאמוראים כלפיי בנות, האמוראים היו עם היקף אדיר של תורה, ומסורת התורה הייתה קרובה להם, כך שאני בדרך כלל חש הערכה לדעתם, (לא מחויבות). אני אמקד את השאלה: האם לדעתך האמוראים מייצגים את התפיסה של התורה כלפיי בנות, שהם פחות חשובים ממבט תורני ולכן חבל שנולד למישהו בן ולא בת, כמו שיהיה נחמד יותר אם הילד שנולד יהיה מוכשר.
כמובן קשה לי עם גמרא כזו, אבל קשה לי לומר על האמוראים שיש להם תפיסה מוסרית עקומה, או שהם לא כיוונו בזה לדעת התורה.

הרב לפי דעתי זה קשור למה שהיה בתקופתם כמו שכתוב בפלא יועץ ערך בת (שמאוד מתנגד למה שעשו על הבנות)
https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01643.html#HtmpReportNum0026_L2

לא הבנתי מה הוסיפה ההבהרה הזאת. עניתי מה שהיה לי לומר. זה כנראה מה שהם חשבו וזהו. הם היו אנשים כמוני וכמוך פרי תקופתם ונתונים לנורמות המקובלות אז. אני לא יודע מה פירוש "התפיסה של התורה". אין כזה דבר.

תמיד חשבתי שהגמרא מתכוונת ל " בן נקבי" בן העושה מעשי בנות ועליו היא אומרת אוי לו למי שבניו נקבות
גם מהמילים זה נשמע כך

אבי, זה טענה מפורסמת אם כי אין בה ממש, ראה בהקשר של הגמרא ותבין