שחיתות הרבנות הראשית
שלום רב
ראיתי בדבריך די בכל אתר ואתר שאתה מאשים את הרבנות הראשית בשחיתות.
האם כונתך לשחיתות דתית או שחיתות מוסרית, כי לכאורה איני רואה שחיתות דתית במעשיהם, מינוי קרובים עד כמה שידוע לי אינו איסור הלכתי.
האם לדעתך בתי המשפט ושאר רשויות אינם לוקים באותה מידה של שחיתות?
שחיתות אינה מושג הלכתי אלא מוסרי. אגב, עבירה על החוק וחילול השם הם כן עבירות דתיות.
להתרשמותי ממש לא. אבל מעבר לזה הרבנות יסודה וקיומה בחטא כי היא מוסד מיותר מצד עצמו ולכן עוד יותר בעייתי השחיתות שלה. בפרט שהיא מוסד דתי שמייצג אותי ואת הקב"ה מה שגם מחדד את הבעייתיות הזאת גם אם מידת השחיתות לא הייתה שונה.
לאיזו עבירה על החוק אתה מתכוין?
מינוי קרובים
אני מופתע מכך, אם הועדה החליטה למנות קרוב כזה או אחר מדוע זה עבירה על החוק?
יכול להיות שאתה מתכיון שההתערבות של הרבנים למנויי קרוביהם היא עבירה על החוק?
(סליחה על הבורות בענייני חוק).
כתבת שנפוטיזם אינו עבירה הלכתית, ועל כך אמרתי שזו עבירה חוקית ולכן הלכתית. פשוט השתמשתי בדוגמה שהבאת. זה לא עיקר העניין.
לגבי חילול ה'
לכאורה כלפי שומרי מצוות כל זמן שהדבר נעשה על פי מידות הלכתיות אין משום חילול ה'.
וכלפי חילונים, אני מסופק זמן רב עד כמה צריך לחוש כלפיהם לחילול ה', בעניהם כמעט כל מעשה דתי שאינו תואם להשקפתם הוא חילול ה' וא"כ מהו הגבול?
אני חושב שמדברי החזו"א לגבי שימוש בחשמל בשבת שגם אם אין איסור מצד מעשה שבת יש לאסור משום חילול ה', יש קצת השלכה לאמור לעיל, אם כי דבריו הם חידוש וכבר העירו עליו בזה.
סברא זו לא שייכת בכלל לנדון דידן. הרי חילול השם שייך גם לגבי גויים, ובוודאי חילוניים. הסברא הזאת נאמרה רק היכא שמה שהגויים או החילוניים מגנים אותנו הוא על עצם קיום ההלכה – בזה אין לחשוש לחילול השם (הם לא אוהבים שאנחנו שומרים שבת או לומדים תורה). אבל אם הם מגנים אותנו מוסרית על מעשה שההלכה לא מחייבת אותו אלא לכל היותר מתירה אותו (הרי אין הלכה שחייבים למנות קרובים) – זהו חילול השם לכל הדעות.
וכבר כתב הרמב"ם ושאר פוסקים שתלמיד חכם צריך להקפיד במעשיו מעבר לדין מפאת חילול השם. עליו צריך שיאמרו "פלוני מה נאים מעשיו – אשרי יולדתו ואשרי אביו שלמדו תורה".
אכן, מה נעים דבריו, אשרי יולדתו ואשרי אביו שלמדו תורה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer