שיטת המאירי ביחס לגויים

אפשר קישור לשם? והאם הרב מסביר שם את זה שבנושאים אלו הוא אף פעם לא מביא את הדעה החולקת (בניגוד ברור לדרכו של המאירי בכל שאר פירושו)?

לא התייחסתי לטיעוניו של הילמן, אבל זו קושיא חלשה למדיי. הוא לא תמיד מביא את כל השיטות, ואני גם לא בטוח שיש מישהו שאמר דברים מפורשים נגד שיטתו (הרי הוא דיבר על סביבתו שלו).
הלינק למאמרי:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95

דברים נגד שיטתו בוודאי שיש, הרב הילמן אפילו מביא דוגמה שרב חבר של המאירי בפרובנס כתב דבר שהמאירי כותב ואמר אותו מפורשות כתשובת המינים ותו לא. ובכלל, הוא כן כמעט תמיד מביא את השיטה החולקת במיוחד כשמדובר ברמב"ם – ואמנם הרב ניסה להכניס את גישתו בתוך הרמב"ם, אבל לדעתי זה נסיון נפל, כי הרמב"ם מתבטא בפירוש על הנוצרים בזמנו שהם עובדי ע"ז לכל דבר ובזה בין השאר המאירי לא מביא את הרמב"ם כחולק.
ובכלל, במאמר ששם יש השוואה מאוד לא מונת בעיני בין ההולכים במדבר עם בגדי הקיץ ובניהם לבין גישת המאירי להמשכיות מדרשית. הרי שם הספק עצמו תמוה, ואמנם אין מקור ברור אבל האבות מוחזקים כהולכים עם בגדים קצרים כשחם כדרך שאר בני האדם ואין לנו סיבה לחשוד שיש להם טעמים נסתרים בכך. לעומת זאת אין לנו שום חזקה שהתורה מצווה מצוות שנשמעות לנו מוסריות והגיוניות בכל הקשור לבנ"א למקום (ע"ז), לתורה אנו יודעים שבאופן תדיר יש טעמים נסתרים (אם בכלל) ו"גזירת כתוב" אינו חזון נפרץ. לכן ההשוואה לדעתי קשה.
בנוסף שיטת המאירי קשה גם בפני עצמה. הרי יהודי שעבד עבודה זרה אפילו פעם אחת בעדים+התראה חייב מיתה, גם אם הוא רק השתחווה והוא עדיין בסדר גמור מבחינה אישיותית (ואולי אפילו חזר אחר כך בתשובה שלימה). ויש בהחלט דוגמאות לחטא ע"ז שנקרא כך גם אם העוברים לגמרי בסדר גם אם הוא לגמרי בסדר (כמו בחטא העגל). וכי לגוי הגדר שונה? או שבימינו אין בכלל עבירה בלעבוד ע"ז? אני לא חושב שזו טענה שעוברת את מבחן הדוגמאות.
אגב, קשה לי להאמין גם שחז"ל לא הכירו עובדי עבודה זרה נאורים. לכמה מחז"ל היו חברים גויים (אבלט חבר של שמואל, אנטונינוס חברו של רבי ועוד).

הרב מיכי.מזתומרת מדבר על סביבתו שלו?.הרי בכל הדיונים של הראשונים והאחרונים ביחס לגוים.בין אם הם עושים חלוקה בין גוים עובדי ע"ז .ובין אם לא.הם מדברים על הגוים ככלל .ולא מדברים על גוים ספציפיים מאיזור מסיום.(כלומר לא עושים חלוקה בין גוים הדרים באיזורים מסיומים לגוים הדרים באיזור אחר).וגם המאירי כמדמוני לא עושה חלוקה כזו

רציונלי,
לא נכון. אם תקרא את דברי המאירי תראה שהוא מבחין בין גוים שגדורים בנימוסי האומות לשאר גוים.

בית,
אתה באמת רוצה לטעון שהמאירי אמור להביא כל שיטה של מישהו שחי בפרובנס? אני אמור לענות לטענה מוזרה שכזאת? יש לנו ויכוח על עובדות. המאירי לא תמיד מביא דעות חולקות. בפרט אם הוא לא רואה בהן מחלוקת על שיטתו. כפי שטענתי שם הרמב"ם לא חולק עליו. להיפך, מהרמב"ם ניתן להביא מקור לדבריו. זה שהרמב"ם סבר שהם עובדי עבודה זרה, הסברתי במאמרי שהמאירי לא חולק על כך. אתה בטוח שקראת את המאמר?
אין לי מה לענות על טענותיך לגבי משל בגדי הים. זה בדיוק אותו דבר. ושוב, איני מדבר על השאלה האם הגוים הללו הם עובדי עבודה זרה.
ולגבי מה שהכירו חז"ל, יוצאי הדופן אינם עניין אלינו. אנחנו מדברים על החזקה של הגוי הסביר.

ולבסוף, הדיון על המאירי אינו חשוב שכן אני הייתי אומר זאת מסברתי גם בלי המאירי. הסברא היא נכונה, בין אם המאירי אמר אותה ובין אם לאו.