שינוי ההלכות ע"י סנהדרין

מה הרב חושב לגביי הטענה ש-י"ג מידות הן כלל לא ממעמד הר סיני אלא מתרבות יוון שפשוט לימדה את החכמים לחדד את יכולת ההסקת מסקנות והפרשנות..
האם יש לטענה זו בכלל השלכות הלכתיות?לכאורה לא

בעיניי אלו שטויות. ליברמן בספרו יוונים ויוונות בארץ ישראל מצא כמה שורשים קלושים בתרבויות המזרח (לא יוון). אבל אם זו הייתה סתם הסקת מסקנות רגילה בלי אישור מסיני אז ההיסקים הללו מופרכים. אין בהם שום היגיון.
עסקתי באפשרויות הללו לא מעט בכמה מקומות. בעיקר בספר השני בסדרת הלוגיקה התלמודית (מידות כללי ופרטי), שם הצענו מודל שמסביר את ההתפתחות של הדרש מהמקור בסיני דרך השפעות ופיתוח אנושי לאורך הדורות והראינו את המשמעות של הדברים עם ראיות שונות למודל הזה.

ובנוגע להבדל בין המידות של הלל לרבי ישמעאל, האם לשיטתך הלל פשוט לא הביא את כולן?
מצטער, פשוט אין ביכולתי להשיג את ספריך בנושא הלוגיקה התלמודית.

תודה רבה:)

בין הלל לרי"ש זה פשוט תהליך של התפרטות. אבל גם מעבר לסה יש מידות שלא הובאו
דוגמאות לדבר בברייתת ל"ב מידות של ר"א בנו של ריה"ג. בספר הכריתות מסביר על כל אחת למה לא הובאה אצל רי"ש (או מידת דרש אגדה, או מידה עריבאית, או מידה שבמחלוקת או מידה דינה ממש דרש אלא פרשנות רגילה לכתוב). וגם הל"ב אינה רשימה מלאה. רוב מוחלט דל הדרשות בספרות חז"ל לא משתמשות במידות של רי"שמובמידות בכלל.

מ "מידות שהתורה נדרשת בהן" משתמע שיש עיקרון שהוא קדום וגדול יותר מהתורה. כאילו לאלוהים היו חוקים קוגנטיביים-ספרותיים ששלטו בו בזמן שכתב את התורה.

מה עוד שיש בניסוח כללים שכאלו משום לא תוסיפו.

את ה"כללים" שבהם אפשר לדרוש את התורה לומדים מהתורה עצמה.. לדוגמה בספר בראשית יש שינויי נוסח קלים בין פסוק לפסוק שמרמזים על אופנים שונים שאפשר לומר את אותם דברים ומהם ניתן להבחין מה משמעותי ומה לא משמעותי. וגם זה נתון לפרשנות. כל אחד על פי הבנתו.

לא נכון. המידות יכולות להיות כללי היסק שמתלווים לתורה. אם כי איני רואה בעיה גם בהנחה שיש משהו גדול שקדם לה. חז"ל כותבים כך בכמה מקומות.
אין שום בל תוסיפו. זו נמשגה ופרשנות לדרכי הדרש שניתנו בסיני.
את הרוב המוחלט של דרכי הדרש לא ניתן ללמוד מהתורה. מהכריתות משמע שאת כולן אי אפשר.