שיעור 4 בקידושין
שיעור 4 בקידושין
- בתחילת השיעור הבאת את הבנתו של רש״י למצווה בו יותר מבשלוחו, שהוא מבין שמקבלים על קידושין בעצמו יותר השכר (כי לפעום צרעאה אגרא), ואח״כ אמרת ששיש מקום להבין אחרת, שמצווה בו כי המצווה כשאתה עושה אותה אתה בעצמך היא יותר מהודרת. אבל מה זה שונה מרש״י ?? לא הבנתי, אכן מקבלים יותר שכר, כי משקיעים בה יותר, וזה ביטוי לזה שהיא יותר מהודרת.
- האם מי שלא עבר על לאו הוא רק במצב בינוני ולא גם צדיק ?? האם מי שהולך לעבור על עריות וברגע האחרון הואמונע את עצמו ומתגבר על יצרו הוא רק בינוני ולא צדיק ???
- הכלל של מצוות צריכות כוונה חל רק על עשים ?? והכלל של מצוות צריכות אמונה (מתורתך) גם כן חל רק על עשה ? במילים אחרות מה גדרו של אדם שמונע את עצמו לעבור על איסור בגלל שהוא מבין שהאיסור הוא רע ותא בגללשהקב״ה ציווה ?
1. הטענה היא שהקידושין יותר טובים או יותר תקפים, לעומת תוספת השכר שתלוה במאמץ ולא באיכות הקידושין. שכר יכול להינתן על כך שהמצווה יצאה יותר מהודרת או על כך שהעושה השקיע יותר מאמץ.
2. בינוני זה ביטוי למצב ה-0 שהגדרתי שם. אם אתה רוצה להרחיב, ראה במאמרי לשורש השישי.
3. אדם שמונע עצמו מעבירה לא עבר עבירה. מה השאלה? השאלה היא הפוכה: מה דינו של אדם שעבר עבירה אבל אינו מאמין באלוהים ובמצוותיו. לדעתי אין כאן עבירה. זה כמו לעשות מצוות מפני הכרע הדעת של הרמב"ם בסופ"ח מהל' מלכים.
מה המשמעות של ״יותר תקפים״ ? או שמשהו תקף, או שלא. יש משמעות לצורה שבה חלה התקפות (יותר מאמץ/יותר מהודרת) אבל לתקף אין יותר ופחות. לא ?
אדם שמונע עצמו מעבירה לא עבר עבירה ובכך קיים מצווה. היעלה על הדעת שמי שמתגבר על יצרו לעבור עבירה ערוה לא קיים בזה מצווה ולא שימח בזה הקב״ה ולא יקבל שכר ענק על זה ???? ולכן יש לשאול כפי ששאלתי.
כתבתי. יש משהו יותר איכותי בקידושין הללו. כמו שיש מצוות מהודרות יותר (אתרוג או לולב). וכי אין הידור מצווה בהלכה? זה מה שהבאתי מהברכ"ש לגבי גטין פסולים.
הפניתי אותך למאמרי לשורש השישי.
אתה מלמד גם ב״פ וגם פרק ג ? לאותה קבוצה ? יש שיעור כל יום או פעם בשבוע ? אתה מוסר להם מראי מקומות כלומר הם צריכים להכין קודם כל את הסוגיא או לא ?
שתי קבוצות שונות. בימי ג לומדים פ"ב ובימי ה את פ"ג. אין מקורות להכנה. לפעמים אני אומר להם בעל פה לראות משהו.
רציתי להודות על החומר שאתה מעלה. הכל כל כך חיוני.
אגב, עברת קורסים למורים במכללת הרצוג אולי ? אתה מצליח להפוך דבר קשה לדבר מובן מאליו. אני לא יכול לדמות את עצמי מסביר למישהו דבר כמו שאתה עושה.
לא. אבל אל חשש. מורים לא צריכים את זה, כי לא לומדים באמת עיון בגילאי תיכון אז אין להם בעיה של הסבר רעיונות דקים. לצערי, הם עוסקים בעיקר בתרגום הארמית.
במשלח שורשיו מאמר שישי, בדף 476 ו477 אתה מביא נ״מ שונות להבחנה בין עשה ללאו. ואתה מבחין שמה בין הנ״מ שמופיעות בדף 476, לאלו שמופיעות בדף 477. ולא הבנתי את ההבדל ביניהם. אפשר הבהרה ?
למה אתה שואל זאת כאן? בעמוד 476 אני מביא השלכות הלכתיות להבדל בין לאו לעשה, אבל כפי שכתבתי אני מחפש את הגדרת ההבדל ולא את ההשלכות. אני בעצם מחפש מה גורם להבדלים הללו. בעמ' 477 הסברתי את ההבדל העקרוני בין לאו לעשה. המקרה של אונס מדגים את ההבדל הזה עצמו (זו לא רק השלכה שלו).
בדף 517 בישלח שורשיו הסברת שמי שמונע את עצמו מעובר על לאו לא מקיים מצוה, אבל אולי אמל הקב״ה זה טוב ויקבל שכר. כתבת שאתה לא תעסוק בסוגיא הזאת בספר. זה נוגע לשאלה 2 ששאלתי בהתחלה. אולי הגיע הזמן לעסוק בסוגיא זאת ? האם מי שמתגבר ומונע את עצמו מלעבור על לאו לא מקיים מצוה ??? יכול להיות ?
מה יש לעסוק בזה? ברור שלא.
נו איך יכול להיות ? לא עובר יום בחיי שאני לא שומע ״תתגברו על זה, תמנעו את עצמי כן לעשות זה, ואתם תהיו צדיקים, ותקבלו שכר, וזה מעשה גדול מאד מה שאתם מתגברים על היצר וכו וכו״.
באמת אתה חושב שמי שיש לו תאווה לעבירה ומתגבר הוא לא עושה כאן מצוה ?
אתה מערבב בין שני דברים. השאלה האם יקבל שכר על מאמציו והשאלה האם מקיים בזה מצווה. אלו שתי שאלות שונות לגמרי. אין ספק שאין כאן מצווה, לגבי שכר כנראה יש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer