שלום וברכה‎‎

נהנתי רבות מהטרילוגיה שלך, כבר שלושה סטים שאני מפיץ לחברים התקבלו בשמחה וסקרנות, הבחור הרביעי הינו במרחק נגיעה מקבלת תואר רב, כצפוי הוא מתנגד לדבריך, ויש לי בעיה, בתחושותי הפנימיות אני יודע שהוא טועה וזורק סיסמאות, אבל אני לא מוצא את המילים להשיב… ראה למשל ציטוט:
 

חג שמח!
קראתי את שני המאמרים ששלחת אליי שחידדו לי עוד יותר את הסלידה מדרכו של הכותב.
אם סלדתי מדרכו עקב ציטוטים של התבטאויותיו, כעת הוא קיבל את סלידתי ביושרה.
שני דברים יש בו שהם הרסניים בעיני-
א. הוא אינו מרגיש מחוייב למסורת, אלא מקיים אותה מכח הכרה שכלית שהיא 'מסתברת', וכפי שאמר בעצמו על מעמד הר סיני שהינו בגדר האפשר והמסתבר.
וכמו שכתב על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם שהם אינם מחייבים אותו ואת אף אחד מעם ישראל בעצם. אלא בגדר 'הנחיה' או 'המלצה'.
ב. בעיניו השכל הוא א-לוהים. ובעיני ה' הוא א-לוהים, והשכל היא המתנה הנפלאה ביותר שהוא נתן לאדם, כמו גם הדרך היחידה להכיר את הבורא ברצינות ובכנות. 
הרמב"ם עצמו במורה הנבוכים מזכיר כמה פעמים שישנם דברים שלא ניתן להבין בשכל, מכמה סיבות, ואחת מהן היא חולשת השכל האנושי והנטיה אחר התאוות שיש לאדם.
אדם שהולך רחוק מידי עם שכלו מגיע למחוזות רחוקים מאד, מאד מאד. ובעיני לא ירחק היום שיצא מדרך היהדות.
וכמו שכתב על כך גדול עולם, רבנו משה חיים לוצאטו בתחילת ספרו 'דעת תבונות' (ספר מרתק מאד!) שבתור יהודי יש חובה על האדם לחקור עד היכן שידיו מגעת את עיקרי האמונה, אך קודם כל עליו לקבל את הכל מתוך המסורת של אבותינו. ולכן גם דברים שהוא לא יצליח להבין בשכלו הוא ימשיך לקיים ויתלה זאת בחולשת שכלו.
 
עם אנשים כמו הרב מיכאל אברהם אין לי מה להתווכח, מכיוון שהוא כבר מבוסס מאד בטעותו, לדעתי. (לא מאמין בהשגחה פרטית- כמו אריסטו דרך אגב..)
גם עם אנשים שמוציאים את הדיון מגבולות הדת (תנ"ך, גמרא וראשונים, וכן, גם מנהגים) אינני מתווכח, מכיוון שזהו שיח חרשים, שכן אין לנו את אותם הנחות יסוד וממילא אין כללים לדיון.
התבונה היא הכח הכי גדול, אך גם הכי הרסני, שכן אדם המרמה את עצמו שהגיע לתבונה (שבעיני תבונה אמיתית חייבת לעבור דרך התורה בשילוב של יראת שמיים), יכול להגיע בסופו של דבר לפתרון הסופי של היטלר שחשב שהוא מציל את האנושות בתבונתו מהמין האנושי.
 
מאחל לך מכל הלב להבין אותי, ולעזוב בורות ריקים של קיצוניות ועיוות של התורה.
אתה לא חייב להיות חסיד, ואף לא להיות מיסטיקן. אך להיות רמבמיסט לא אומר לכפור מתוך הצלם במי שיצר אותו.
חג שמח
 
סוף ציטוט…
מה למשל, היית עונה לאדם שכזה?
 
שאלה שנייה וקצת מטומטמת אני מתנצל, רק לאחרונה התחלתי לקבל בחזרה קצת מעול התורה והמצוות וברשותי תפילין שהכין עבורי קרוב משפחה חרדי. עכשיו, אני בעצמי לא יודע אבל משהו לא מסתדר לי בהנחת תפילין שיוצרו על ידי חרדים עם כל הבעייתיות באורח חייהם (מהסיבות שבהן דנת למשל) או שאין קשר בין הדברים
תודה רבה!