שלוש השבועות

כיצד ניתן לומר שזהו אגדי, הרי ר' יהודה לשיטתו אכן לא רצה לעלות לא"י מבבל בגלל השבועות הללו.
רק ר' זירא אחז שהם לציבור שלא יעלו ביד חזקה אבל לא ליחיד. מכל מקום לפי הבנות אלו רואים שהאמוראים לקחו זאת כהלכה ממש.
הרבה מהפוסקים לקחו את השבועות ברצינות כפי שניתן לראות בארוכה בעשרת הכרכים שנכתבו כאן:
https://www.yhe.center/yalkuthishbatietchem

מה דעת הרב לאחר שקמה המדינה האם התבטלו השבועות?

וכן למשל בפוסקים כאן:
בעלי התוספות, פסקי תוספות, כתובות, אות שצא; רבי ישעיה ב"ר מאלי די-טראני 'הרי"ד הראשון', פסקי רי"ד, מס' מגילה דף לא ע"א, ועוד
לקפוץ מעלה
↑ רבי יעקב שׂשׂפורטשׂ, שו"ת אהל יעקב, סימן ס"ח, דף ע"ג ע"א; רבי שמואל אבוהב 'הרשב"א', שו"ת דבר שמואל, תשובה שעה, טופס כתב בשם הישיבה הכללית יע"א על ענין שבתי צבי ונתן העזתי; שם, שם, תשובה שעו, טופס כתב אחד שכתב בשם הישיבה הכללית לעוד אחת על ענין הנ"ל; רבי עזרא עלי הכהן טוויל, שו"ת ע"ט סופר, מצא חיים, דרוש ד' לשבת כלה; רבי שבתי באר, שו"ת באר עשק, שאלה א (ונשנה אצל רבי נתן צבי פעסיס, אסיפת זקנים – ברכות, פתיחה למסכת ברכות); רבי שבתי באר, שו"ת באר עשק, שאלה כט על הקינות שאומרים באשמורת; רבי אלעזר פלעקלש, שו"ת תשובה מאהבה, חלק א סימן קיז; רבי יעקב אשכנזי מעמדין 'יעב"ץ', שו"ת שאילת יעבץ, חלק א סימן קע; רבי רפאל אלעזר אבן טובו הלוי, שו"ת פקודת אלעזר חלק א, או"ח סימן צ"ח, ד"ה ושם, קו ע"א; רבי חיים פאלאג'י, שו"ת נשמת כל חי, חלק יו"ד, סימן מט, דף עז ע"ב (פה ע"א); רבי אברהם לוונשטאם, שו"ת צרור החיים, חלק קץ הימין, דף ע' ע"א-דף עא' ע"ב; שם, שם, שם, עד ע"א-עה ע"א (ונשנה שנית אצל רבי יוסף שאול הלוי נתנזון, דברי שאול, פר' שמות; רבי יהושע יוסף פרייל, שפתי דעת, פסח, מאמר ו', עמ' רז); שם, שם, שם, עה ע"א-עח ע"ב; שם, שם, שם, פא ע"א; רבי אברהם בנימין זאב וולף המבורג, שו"ת שמלת בנימין, חלק ב' – נחלת בנימין, דרוש לח"ק דג"ח – ודין גרמייזא הבא באחרונה, דף קכט ע"א; מכתב קודש מאת רבי צבי הירש לעהרין ורבי אליהו אברהם פרינץ, לרבי יואל אונגאר מרעכניטץ (מובא מתוך הספה"ק שו"ת תשובת ריב"א חלק א, סימן א'); רבי צדוק הכהן מלובלין, דברי סופרים, סימן יד; כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, שו"ת אבני נזר חלק יו"ד סימן תנד; רבי דוד פרידמאן, שו"ת שאילת דוד, חידושים בענייני שביעית, דף יז ע"ב; רבי יוסף ראזין 'הרוגוצ'בר', שו"ת צפנת פענח, סימן קמג, פיס' ב', עמ' פא (ונשנה שנית אצל רבי אורי מוינעשטער, שו"ת קרני ראם, סי' ב – בענין שבועה אם חל גם על הנולדים); רבי מאיר לערנער, שו"ת הדר כרמל, חלק או"ח, סי' צב; רבי אברהם זאב וולף פרנקל, שו"ת משיב כהלכה, חלק יו"ד סי' ט' סע' ג'-ד', דף יז ע"א; רבי דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד, שו"ת חבצלת השרון, מהד"ת, סימן כ"ג; רבי יחיאל מיכל היבנר, שו"ת הד"ר – חלק שני מס' הלולא דרבי, מהדורא תנינא, סי' כ"ט ס"ק רצז, מענה לרבי חיים חזקי' מדיני, דף מט ע"ב; רבני בית דין צדק המבורג, אלה דברי הברית, עמ' מא-מב; רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס', שו"ת חתם סופר חלק יו"ד תשובה רכ (ונשנה שנית אצל רבי יששכר בעריש גרויבארט, שו"ת דברי יששכר, סימן צד, דף סח ע"ב; רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים]], שו"ת דברי מלכיאל חלק ג, סימן ע); שם, שם, שו"ת חתם סופר חלק ב, יורה דעה, סימן רלו; שם, שם, (יורה דעה) סימן שלז; שם, שו"ת חתם סופר חלק חו"מ תשובה קצז, סס"י; שם, שו"ת חתם סופר, חלק ה', השמטות, סימן קצ; שם, שו"ת חתם סופר חלק ח"ו – ליקוטים, תשובה פו; רבי יוסף שאול נתנזון, שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק א סימן רמח; רבי משה נחום ירושלמיסקי, שו"ת באר משה, כליל תפארת, חלק ב סימן כה; רבי אברהם שמואל בנימין סופר 'הכת"ס', שו"ת כתב סופר אורח חיים סימן נג; רבי חיים חזקי' מדיני 'שדי חמד', שדי חמד – חלק ב, כללים מערכת חית, כלל מ' (וכן מופיעה הלכה זו בכל כרך שלו ב'מודעה רבה'); רבי יששכר בעריש גרויבארט, שו"ת דברי יששכר, סימן צד, דף סח ע"ב; שם, שם, סימן קמט (ונשנה שנית אצל רבי מנחם צבי אייכענשטיין, שו"ת פרי יהושע, סי' ס"ו, סוף דף ע ע"א – תשובה לרבי ירוחם זאב 'ר' פישל וואלף' שרגא צכנוביץ); רבי גרשון ליטש סג"ל רוזנבוים, מרחיב גד (אחרי שו"ת משיב דברים), דף ד' ע"א; רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, ערוך השלחן, הקדמה לחושן משפט, כבוד מלך; כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר, חלק ה', סי' י"ב; שם, שם, שם, סימן ט"ז; שם, שם, שם, סימן לו (ונשנה שנית אצל רבי שמעון ישראל פוזן, תורת אלף, ח"ב מכ' כ"ז); רבי מרדכי אליהו רבינוביץ, שו"ת נר למאור, סימן יג; רבי יצחק ציוני, שו"ת עולת יצחק, סימן מב, יז ע"א; רבי חיים אליעזר ניצבערג, שו"ת יד אליעזר – חלק ב, הלכות נדרים, סימן רלב, דף נט ע"א; רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים, שו"ת דברי מלכיאל חלק ג סימן ע; רבי שאול בראך הי"ד, שאול שאל, הקדמה, דף א ע"ב; רבי יעקב פרגר, שו"ת שאילת יעקב – חלק א', סי' כג סע' יא', דף כב ע"ב; רבי יצחק גליק, שו"ת חינוך בית יצחק, חלק אבה"ע, סי' לא, דף קנ ע"ב; רבי נתנאל הכהן פריעד, שו"ת פני מבין, חלק יו"ד, סימן קכ"ז; רבי דוד הלוי איש הורוויץ, שו"ת אמרי דוד, סי' ריט; רבי זאב וולף נוסנבוים, שו"ת זיו הלבנון, דרוש אילנא דחיי, ענף י"ד; שם, שם, שם, ענף ט"ז; רבי מנחם מנדל קירשבוים הי"ד, שו"ת מנחם משיב חלק ב', סי' מו, עמ' 298; רבי נתן נטע ליטר הי"ד, שו"ת מאורות נתן, חלק א, סי' סא', דף לו ע"א; רבי מרדכי רוטנברג הי"ד, שו"ת יד מרדכי חלק א', סי' נג'; רבי מרדכי יהודה ליב ווינקלער, שו"ת לבושי מרדכי, ליקוטי תשובות, סימן קמא אות ג; שם, שו"ת לבושי מרדכי תליתאי, חיו"ד, סימן מ"ט; רבי צבי הירש מייזליש, זר זהב, פר' שמות, אות נה, עמ' כו (מובא מתוך שו"ת 'מבקשי השם' ח"ב); רבי בצלאל זאב שאפראן 'גאון מבקאו', שו"ת הרב"ז חלק א (או"ח, יו"ד) סימן מג; רבי [[בצלאל זאב שאפראן 'גאון מבקאו', שו"ת הרב"ז חלק ג (חושן משפט) סימן מו; רבי נפתלי הירצקא העניג, שו"ת תפארת נפתלי, חלק יו"ד, סי' פח, סע' ג', עמ' קמ-קמא; שם, שם, חלק אבה"ע, סי' קכח; רבי יהודה גרינוואלד, שו"ת זכרון יהודה, סימן קפ"ז, עמ' קמז; רבי יצחק ווייס הי"ד, שו"ת שיח יצחק, סימן תלו; רבי יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק י סימן י; רבי יעקב יחזקיהו גרינוואלד מפאפא, שו"ת משפטיך ליעקב, מכתבים; רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שו"ת דברי יואל ח"א, יו"ד סימן פה סע' יא (ונשנה שנית אצל כ"ק האדמו"ר מהעלמעץ, רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש, טהרת יום טוב – חלק ו, יסוד יוסף על ענייני תיקון הברית, תקוני חטא הזה, אות י'); שם, שו"ת דברי יואל ח"ב, חלק אה"ע, סי' קיח', אות ז, עמ' תמא-תמג; שם, שם, חלק אה"ע, סי' קיח', אות כב, עמ' תסב-תסג; שם, ויואל משה; שם, על הגאולה ועל התמורה; רבי עובדיה הדאייא, שו"ת ישכיל עבדי חלק ו', חו"מ, סימן כ"ח סע' יט, עמ' רפח; הרב עובדיה יוסף, מסירת שטחים מארץ ישראל במקום פיקוח נפש, ז. מצות יישוב א"י בזה"ז והאיסור שלא להתגרות באוה"ע; רבי דוד הכהן ראזענבערג שליט"א, שו"ת מנחת דוד – חלק ב, סימן כז', דף מא ע"א; רבי שלום ב"ר שמואל דוד קרויז , שו"ת דברי שלום, ח"ב, יו"ד סי' קנט; רבי שלום ב"ר שמואל דוד קרויז, שו"ת דברי שלום ח"ג, סימן ל"ג, הערות לאו"ח סימן צ'; רבי ארי' לייב באַרון, שו"ת ברכת יהודה, סימן י"ז – בענין דין לפני עוור, הערה *); רבי הלל ליכטנשטיין מקראסנא, שו"ת כונת הלב, הקדמה, אות ה'; רבי נתן געשטעטנער, שו"ת להורות נתן, חלק ב סימן סו, אות ט'; רבי נתן געשטעטנער, שו"ת להורות נתן, חלק ד, סימן יג, אות ו'; רבי שמואל דוד הכהן מונק, קונטרס שו"ת באין חזון, תשובה לסימן יא', עמ' פג-פד; שם, שו"ת פאת שדך – חלק ג', יורה דעה, סימן מט – בענין להתפלל במקום שאומרים תפילה לשלום מלכות בני פריצי עמנו, עמ' קכא-קכג; שם, שו"ת פאת שדך – חלק ג', יורה דעה, סימן נו – מה היא מלחמת מצוה מצד הדין, עמ' קלה-קמ; שם, פאת שדך – במסילה נעלה, יורה דעה, הלכות יין נסך עכו"ם, סע' יד-יט, עמ' קט-קיא; שם, פאת שדך – במסילה נעלה, יורה דעה, הלכות יין נסך עכו"ם, סע' מד-מה, עמ' קטז; שם, שו"ת פאת שדך חלק ב', סימן לח, עמ' נו; אב"ד אוונגוואר, רבי מנשה קליין 'מנשה הקטן', שו"ת משנה הלכות חלק ב' סימן מב'; שם, שו"ת משנה הלכות חלק ה' סימן קעב'; שם, שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן א; שם, שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן ריג; רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי חלק ה, הקדמה, אות יב; שם, בשו"ת שבט הלוי חלק ו, סימן לג אות ב'; שם, שו"ת שבט הלוי חלק ז, הקדמה, אות ה'; ראב"ד ירושלים, רבי משה ב"ר אשר שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות, כרך ב, סימן קמ; שם, שו"ת תשובות והנהגות, חלק ד', סימן שכז, האם חובה לעלות לארץ ישראל בזמן הזה, עמ' תז-תי; שם, שו"ת תשובות והנהגות, חלק ד', סימן שכז, האם חובה לעלות לארץ ישראל בזמן הזה, עמ' תז-תי

https://www.hamichlol.org.il/טיוטה:שלוש_השבועות#cite_note-26

אם הם עלו או לא עלו זה לא חייב להיות משיקול הלכתי. אנשים עושים או לא עושים דברים גם משיקולים לא הלכתיים.
אני לא יודע אם היו שבועות, והאם ומתי התבטלו. מה שאני יודע שאם אין איסור הלכתי איני רואה סיבה לחשוש לו. יש שכל ישר.
איני רואה טעם להתייחס לערימת מקורות כזאת. לדעתי אין כאן הלכה, והיא לא מופיעה בפוסקים המרכזיים. אז גם אם השואל בשו"ת צנצנת המן הביא זאת – אני לא ממש מוטרד.

הגמרא במפורש בכתובות מצמידה את הסיבה לר' יהודה שנמנע לעלות בגלל השבועה וכן ר' זירא שלא חשש לה אלא לשלוש השבועות האחרות. זה ברור מפשט הסוגיא.
למה להניח שהשבועה תתבטל סתם כך במקרה? הפשטות זה שרק כאשר יבוא משיח בן דוד במהרה בימינו זה יתבטל.
בערמת המקורות הללו מופיעים גדולי הפוסקים מתוס' וכלה בזמננו הר' עובדיה ושו"ת שבט הלוי.

לאנרכיסט

אם במקורות אתה חפץ כמדומני שיש ספר או מאמר של הרב אבינר שבו הוא אוסף את כל ההסברים (ואב"א תירוצים) לכך שהשבועות בטלו.

אם תחפש באגרון תמצא עשרות אלפי מקורות של ת"ח שגרו בא"י ולא חששו לאותם שבועות.

אגב, בשבת (מא א) נראה שעיקר טעמו של ר"י הוא מצד העשה של בבלה יובאו וכו', ולא משום ג' שבועות וצל"ע.

כיצד שבועה אגדית מלפני כביכול 2000 שנה יכולה לחייב אדם בזמננו. מי בדיוק היו הנשבעים שם והיכן התעוד?

לעומת זאת נצטווינו בתורה (וכרמב"ם יסודי התורה ז:ז) לשמוע לדברי נביאי ישראל שנבואתם הוכחה. יחזקאל (פרק כ') שנבואתו נצרכה לדורות מקונן על הסירוב לחזור ארצה מארצות הגלות:

"וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן." (שירות עץ ואבן בקונטקסט משמעו עצם השהות תחת שלטון נוכרי בחו"ל). ולכן:

"חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים" וכו'