שלמות והשתלמות – בין טוב לטוב מאוד

איני מסכים שהשתלמות מטוב לטוב מאוד היא "לשחק במי אפסיים". הרי הפער שלנו בני האדם ממנו יתברך הוא אין סופי וזהו גם פוטנציאל ההשתלמות שלנו. הרי לא סביר שההשתלמות שלנו מעבר מלהימנע ממעשים רעים כגון רצח ואונס היא זניחה. לדעתי רוב המצוות הם בטווח הזה של טוב וטוב מאוד (הנחת תפילין, ניענוע לולב וכו, המצוות שבין אדם למקום).

בעיני הטיעון של הצורך בבחירה והשתלמות הוא המרכזי לקיומו של הרע בעולם אז אם הטיעון הזה נופל אנחנו חוזרים לשאלה הזאת ומשם גם לתהיה על ההנחת יסוד שלנו שבורא עולם הוא טוב.

לא רואה למה נפל הטיעון? כי החלטת שהבחירות הללו אינן חשובות? הקב"ה החליט אחרת.
כמה פעמים נזקקים לבחירות כאלה זה ממש לא מדד רלוונטי.
יש ליישב בדוחק אמרינן. יש להקשות בדוחק לא אמרינן.