שמירת הברית (דחוף מענה בבקשה)

שו"תקטגוריה: עיון תלמודישמירת הברית (דחוף מענה בבקשה)
גד שאל לפני 3 שבועות

בס״ד
בלומדי תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ג הלכה ד  ראיתי שרבי יהושע בן לוי אמר כי אין אדם צריך לטבול מקרי שנגרם מחלום אלא רק מתשמיש לתקנת עזרא הסיבוך כאן הוא שמכיון שאין חילוק לרבי יהושע בן לוי בין רווק לנשוי יוצא שתקנת עזרא היא על אדם שהוציא שהרי אין חילוק בין דא לדא בתקנת חכמים אבל מזה שעזרא הסופר לא אסר להרהר בדברי תורה לאדם שאונן יוצא שעזרא תיקן תקנה זו לא בתור נידוי אלא כגדר וכדברי רבין שאמר לא תוקנה טבילה אלא בשביל תורה ועוד שהרי היו מקומות שלא טבלו טבילת עזרא גם מאונן וכן כיום ולא יתכן הדבר אם זהו נידוי הוא אינו יכול להיות בטל ואיך יתכן אם כן שהוצאת זרע ביד אסורה מצד אחד ועזרא הסופר לא נידה לעובר עבירה לכאורה מצד שני לרבי יהושע בן לוי אין היתר להוציא זרע לבטלה אם כן חייבים להגיד שהוא מגדיר זאת אחרת 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

אפשר תרגום לעברית?

גד הגיב לפני 3 שבועות

איך יש חילוק בין זה לזה (רווק לנשוי) רווק צריך לטבול אם ראה קרי בלילה אבל נשוי לא?

גד הגיב לפני 3 שבועות

בס״ד
תרגום כשרבי יהושע בן לוי אומר ״אין קרי אלא תשמיש המיטה״ הוא אומר בעצם שקרי לילה מחלום אינו קרי זאת אומרת לאדם נשוי יש אשתו אבל לאדם רווק לא ומכיוון שלא חלק עזרא הסופר בין השניים נשארה רק הוצאה ביד והדבר הזה מצריך ביאור מחדש של המושג ״שפיכת זרע לבטלה״

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

ניסוח רשלני של השאלה, והייתי צריך למחוק אותה לגמרי. בכל זאת אנסה לענות אם הבנתי נכון. ראשית ייתכן שתשמיש כולל גם הוצאת זרע (כלומר כל דבר אקטיבי, להבדיל מקרי לילה). שנית, לא הבנתי מדוע אתה מניח שאין חילוק בין רווק לנשוי. ושלישית, לא ברור מה שאלתך לגבי שפיכת זרע.
אם לא תמשיך לא להיות בהיר אמחק את כל השרשור.

גד הגיב לפני 4 ימים

בס״ד
אוקי אז אני שואל שאלה הפוכה אם ככה למה עזרא הסופר לא נידה לאדם שהוציא זרע ביד? המקור הכי מוקדם לדבר על זרע לבטלה בפירוש בעניין של נידוי זה האמירה ״המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי״ למה לא מצינו מהנביאים מי שיגיד זאת למה לא מצינו במסורות קדומות איזה גדול שיהיה שינדה אדם ששפך זרע לבטלה? אם מדובר בנידוי לשמים וכגון מעשה ער ואונן ניתן יהיה להבין זאת אבל למה אף גדול לא נידה על זרע לבטלה בפועל?

גד הגיב לפני 4 ימים

יש גם נפקא מינה בין החלוקים על עצם האיסור אם הוא דרבנן או דאורייתא בדאורייתא אין ברירה בדרבנן יש ברירה האם האיסור הוא איסור הנאה מה הטעמים שלו למה הבית יוסף על פי תשובת החיד״א מתיר אוננות נשים? יש גם טעמים מדעיים שיפטרו זכרים מהאיסור בשווה לנשים

השאר תגובה

Back to top button